הסכמנו על העיקרון, נותר להתווכח על המחיר

יש אתר נחמד בשם quoteinvestigator.com אשר עוקב אחרי מקורותיהם של ציטוטים מפורסמים. אחד הציטוטים שנחקרים בו לעומק הוא זה אשר מקורו אנונימי למדי, אך יוחס בטעות לרבים וטובים, ביניהם לראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל ולמחזאי ברנרד שו. ציטוט אשר מסתכם במשפט "הסכמנו על העיקרון, נותר להתווכח רק על המחיר".

בנוסחה המקובלת של הציטוט, איש עשיר ומצליח פונה לאשת חברה יפהפיה ושואל האם תסכים לבלות איתו לילה בנעימים תמורת עשרה פאונד. "מה אתה חושב שאני? פרוצה?" זועמת האישה. "ותמורת מיליון פאונדים?" מקשה האיש. "זה כבר סיפור אחר", אומרת האישה המוחמאת. מציע ההצעה המגונה מסכם ואומר:"אם כך הסכמנו באופן עקרוני מי את, נותר להתווכח רק על המחיר".

נזכרתי בציטוט המפורסם בעקבות דיון שהתנהל פה בבלוג בעניין שכר המינימום הרצוי. אחד המגיבים העלה את הכישלון של ניסיון העלאת שכר המינימום בשוויץ כדוגמה לכך שרעיון שכר המינימום מאבד תמיכה בעולם. "שכר מינימום של 90 ש"ח לשעה, כמו שהשוויצרים דחו, הוא לא מה שמוצע כאן. מוצע שכר מינימום של 30 ש"ח לשעה. יש הבדל", כתבתי בתגובה. "אבל הדיון הוא על עיקרון ולא סכום כזה או אחר", נעניתי.

זהו, שלדעתי אין מקום בכלכלה לדיון על עקרונות. דיון על עקרונות הוא עניין לדתיים. מי שמתבונן בכלכלה בעיניים רציונלית, ולא דרך כנסייה כלכלית בעלת אידאולוגיה נוקשה כמו למשל זו הליברטריאנית-אוסטרית או הסוציאליסטית, יגלה שהוא מסכים לכל עיקרון שנהגה מתוך כוונה טובה. הוא רק חלוק בשאלת המחיר.

לדאוג לעובדים עניים על ידי שכר מינימום? בוודאי, אבל שכר המינימום צריך להיות נמוך מספיק כדי לא לפגוע במשק. ההבדל בין שכר מינימום של 90 ש"ח לשכר מינימום של 30 ש"ח הוא פשוט תהומי.

לתת מקום לחופש כלכלי וליוזמה פרטית? בהחלט, אבל צריך להימנע ממצב שבו הערכים האלו יביאו אותנו להשלים למשל עם עניים שלא יכולים להרשות לעצמם טיפול רפואי הולם. זה מחיר גבוה מדי.

מיסוי שמכוון לצמצם אי שוויון? לחלוטין, אבל במידה שלא תפגע בתמריצים ליזום ולהצליח.

גם כשבוחנים את ניהול המקרו-כלכלה, הסכנה הגדולה היא גישה דוגמטית, גישה המתווכחת על עקרונות במקום על שיקולי מחיר ורווח שכרוכים במימוש שלהם בנקודת זמן ספציפית ובתנאים ספציפיים. במקום זאת צריך לקבל בסבר פנים יפות כל הצעה עם גרעין של היגיון, אך לבחון בזהירות את התנאים שלהם היא מתאימה ואת העלויות שיהיו כרוכות במימושה.

להוריד את הריבית? רעיון מצוין, אבל בסביבה של בועת נדל"ן צריך לבחון גם את עלויותיו.

לקצץ הוצאה ממשלתית? כיוון מבורך, אלא אם אנחנו בסביבה שהיא יותר דפלציונית מאשר אינפלציונית.

להדפיס כספים? אחלה פתרון לפעמים, אבל מחירו עלול להיות גבוה מדי אם יש לחצים אינפלציוניים או אם המטבע מסתמן כחלש מדי ולא יציב.

בפרט הייתי אומר שזהו כלל זהב למי שמתעניין בהשקעה במניות. האם פייסבוק היא מניה טובה או רעה להשקעה? תלוי במחיר. יש מעט מאוד חברות רעות עד כדי כך שמניותיהן לא יהוו הזדמנות קנייה בשום מחיר (לפעמים אפילו רק תמורת הסיכוי לתבוע את הדירקטורים), ואין אף מניה של חברה טובה כל כך שתהיה הזדמנות קנייה בכל מחיר.

6 תגובות על ״הסכמנו על העיקרון, נותר להתווכח על המחיר״

  1. עקרונות ואידיאולוגיות הם המקום מהם שואבים את הפתרונות לכל מיני בעיות, לכן לנתק מהשניים זה לא מציאותי.

    הדרך שאתה מציע להסתכל על כלכלה היא מדרון מאוד חלקלק.
    אם דיברנו על שכר מינימום, אז בהתחלה אפשר להציע שכר מינימום כלשהו שרירותית. אם השכר הזה נמוך מהשכר מינימום המעשי במשק, אז אין משמעות להצעה הזאת והיא סתמית. אבל אם הוא גבוה מהשכר מינימום המעשי, שבאמת מגיע לעובדים, אז זה יזיק למשק בהרבה מאוד רבדים. זה מזיק ברמה הפרקטית שבעלי עסקים קטנים לא יוכלו להרשות לעצמם את אותה כמות עובדים לדוגמא, או פוגע בתעסוקה של אנשים שמוכנים לעבוד בפחות, רק כדי להרוויח משהו, וברמה אידיאולוגית יש פגיעה בחופש שבמקום ששני אנשים יסכימו בניהם על שכר מתאים, באים וכופים על המעסיק לשלם שכר שלאו דווקא מוצדק מהעבודה.

    כמובן שבמציאות זה לא או או, אלא מציעים חוק של שכר מינימום שאולי טיפה גבוה מהשכר המינימלי המעשי. קשה מאוד להצביע על ההשלכות של זה כי הן פשוט נבלעות בבלאגן הסטטיסטי. הפוליטיקאים רואים כי טוב, ועושים את זה שוב. ואותו תהליך קורה שוב, ככה שלאט לאט בהדרגה נעשה הנזק, אבל אף אחד לא יכול להצביע ולהגיד בוודאות "זה בגלל חוק השכר מינימום". מהסיבה הזאת בדיוק "פורשים" את ההעלאה, כדי שלא יהיה אפשר להאשים אף אחד, והפוליטיקאים יקצרו את הרווח שלהם, וכשנזק יהיה משמעותי מספיק, כבר יתחלפו כל האנשים ויהיו עוד בעיות, ואז ההצעה הזאת תצוף שוב כדי לשמח את ההמון, וחוזר חלילה.

    דרך ההשקפה של "כל מקרה לגופו" ובלי אידיאולוגיה כלל, אפשר בקלות רבה להגיע למצב שתארתי למעלה.

    כתבת "מסכים לכל עיקרון שנהגה מתוך כוונה טובה". אבל לא צריך להסכים לדברים כי הכוונה שלהם טובה, כי הדרך לגיהנום רצופה בכוונות כאלו. צריך להסכים כי התוצאה בעולם האמיתי תהיה חיובית, ללא תלות בכוונה.

    אהבתי

  2. יפה כתבת.
    אני חושב שמותר ורצוי לכל אחד להשתייך לכנסייה כלכלית בעלת אידאולוגיה ברורה, אבל כשמגיעים לשדה הציבורי הכללים משתנים. ואם נשתמש בביטוי הלכתי אז "הלכות היחיד" אינן כ"הלכות הציבור".

    אהבתי

  3. יש מעקב שוטף אחרי נתונים סטטיסטיים של אבטלה, אינפלציה וכו', ואנחנו יודעים שהיום מצבנו בחזיתות האלו טוב מספיק כדי להרשות העלאת שכר מינימום.

    הבעיה האידאולוגית של פגיעה בחופש היא בעיה, אבל השאלה היא האם אנחנו מתנערים בשל כך מכל ניסיון לפתור את בעיית העוני, וניתן לאנשים למות ברחוב. מכיוון שכמעט כל אחד חושב שהמדינה צריכה לעשות ולו משהו מינימלי כדי לפתור את בעיית העוני, הרי שהחופש של הפרט ייפגע, אם על ידי מיסוי בכדי לעזור לעניים, אם על ידי הגבלת חוזי תעסוקה.

    לגבי שכר – הבעיה הגדולה היא שיכול לבוא משבר כלכלי שבו שכר המינימום שהתאים לפני שנתיים הופך להיות פתאום גבוה מדי, אבל לא מעשי להורידו – אנשים כבר התחילו לנהל חיים על סמך השכר הזה. במדינות כמו יוון, ספרד ופורטוגל זו למעשה בעיה ממש לא פתירה, כל עוד הן בגוש האירו. בישראל זו בעיה פחות קשה בשל הגמישות של המטבע הישראלי. פיחות שלו יכול להיעשות בין לילה. השכר יישאר אותו שכר אבל הערך שלו במטבעות העולם יצלול. יצוין שזו לא רק בעיה של שכר מינימום אלא של כל קביעת שכר שהיא. מאוד קשה להוריד שכר. אפילו במגזר הפרטי מנהלים מאוד מתקשים לעשות זאת.

    אהבתי

  4. איך אמר אריאל שרון (שאני מנחש שאתה מתעב את ההקשר שבו אמר זאת) – דברים שרואים מכאן לא רואים משם.

    אהבתי

  5. תמריץ יקר,
    ליאור כבר ניסח את זה מצויין.
    אבל פטורה בלא כלום אי אפשר….

    מה שחשוב הם העקרונות.
    שכר מינימום הוא התערבות בוטה, מיותרת ומזיקה בשוק העבודה.
    וכדי להדגיש יותר: מדובר בבדיחה.

    הרי אמרת לעיל שאם שכר מינימום שכבר נקבע נהפך לגבוה מידי אז אפשר קצת לשחק במטבע ולשחוק את השכר.
    יש שמות לא רעים לרעיונות כאלה: גניבת דעת, רמאות, גזל וכיו"ב.
    ואם לא שמעת אז תשמע: עמיר פרץ דרש בזמנו להעלות את שכר המינימום ל-1000 דולר. ואיזה יופי! הדולר נחלש מספיק ושכר המינימום עבר את ה-1000 דולר… אז הנה לך למה כל העניין הוא בדיחה אחת גדולה.
    אפשר מחר לבטל את חוק שכר מינימום לגמרי ושום דבר לא ישתנה.

    אם אתה לא מציב עקרונות ברורים כמה מיסים צריך ולאיזה צרכים, אז בשיטת הסלמי מתחילים בהעלאה "קטנטנה", ,אף אחד לא מרגיש" ונגמר בביזה מאורגנת של האזרחים.
    זה בדיוק המדרון החלקלק.

    אותו דבר, אם העיקרון הוא שוק חופשי וחופש הפרט אז עם זה צריך ללכת.
    העניים נדפקים בדיוק היכן שמנסים "לעזור להם".
    המדינה חוקקה את חוק בריאות ממלכתי. רעיון נשגב! בפועל העניים מקבלים שירות רפואי דרעק לעומת מי שיש לו.
    אותו דבר בחינוך.
    והכיף הגדול: חוק פנסיה ממלכתי. החוק שייעודו האמיתי הוא ביזה ושוד לאור היום של השכירים במשק.
    הכל כמובן תחת הכוונה הטהורה "שא יהיו אנשים בלי משהו לעת זקנתם"….חחחחח!!!! כאילו שהמציאות היום דבש.

    אהבתי

  6. שלום דלית,
    אז מה האלטרנטיבה לשכר מינימום? שעובד ירוויח 1,000 ש"ח לחודש? הרי גם במצב כזה יידרשו למענו קצבאות רווחה שיבואו על חשבון החופש הכלכלי של משלמי המסים.

    אפשר לבקר את מערכת הבריאות ואת מערכת החינוך, אבל אני לא רואה שום סיבה להניח שבלי בריאות ממלכתית וחינוך ממלכתי אז מצבם של העניים היה טוב יותר. יש הרבה סיבות להניח להיפך.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s