כאילו במשרד המדע מאמינים שהעולם שטוח

אם במשרד המדע היו מאמינים שהעולם שטוח, כדאי היה להיות מודאגים לגבי מצב המדע בישראל. לא שאין סיבות טובות להאמין שהעולם שטוח. עובדה: אנשים קמים בבוקר, יוצאים לרחוב ורואים מדרכה ישרה. עובדה: האנשים באוסטרליה לא חשים כאבי ראש כי הם עומדים הפוך. אף על פי כן, למדנו משהו, ואנחנו יודעים מאלפי שנים של חקירה אנושית שבניגוד לאינטואיציה האנושית המיידית, העולם אינו שטוח.

בגלובס מובא ראיון עם המפקח על תקציב המדינה והעמידה בכללים הפיסקאליים בבנק ישראל, עדי ברנדר, התומך במדיניות צנע שתכלול קיצוצים ובהעלאות מס, ודבריו על מקרו-כלכלה מזכירים לי את האמונה בארץ השטוחה: אוסף אמירות שנראות נכונות אינטואיטיבית, אך כבר מזמן צריך היה להיות ברור לכל בר דעת שאינן עומדות בבחינה אמפירית. מטריד מאוד שבעל תפקיד משמעותי במשק מחזיק באמונות כאלו.

לדברי ברנדר, "למחיר הגבוה שנשלם יש שלושה רכיבים: העברת הנטל לדור הבא; המחיר השני הוא שכבר 2-3 שנים אנו מתחילים לשלם ריבית גבוהה יותר על החוב והסכומים אינם זניחים. אם לא תבוצע ההתאמה בצד ההכנסות (העלאת מסים – א.פ) וגוררים את זה קדימה (העלאת יעד גירעון – א.פ.), המשמעות תהיה תוספת של 5 מיליארד שקל לשנה בתשלומי ריבית. המחיר השלישי הוא העלאת הריביות ופרמיית הסיכון של המשק שמאוד רגיש לגירעון הממשלתי, וזה משפיע לא רק על הסקטור הציבורי, אלא גם על הסקטור העסקי כי מדובר על ריביות לטווח הארוך, כלומר, עלויות המימון של כלל המשק. חשוב לזכור, שהמהלכים שנעשו ע"י האוצר ב-2013 שיקמו את האמינות של יעד הגירעון ארוך טווח, אבל רמת הגירעון עצמה עדיין גבוה. צריך להתקדם עם הפחתת הגירעון".

האזהרה מהעלאת הריביות ומהשלכותיה הקשות על העתיד היא כמעט מצחיקה, אם לא מעציבה. כיום חוסכים מקבלים ריביות אפסיות וכלל לא מסוגלים לצבור חסכונות לימי הזקנה. אם החוב יגדל והריביות יעלו, הרי שאנשים יוכלו להגדיל את חסכונותיהם. עם החסכונות האלו הם יוכלו לדאוג לפרוש בכבוד. מדיניות הריבית הנוכחית היא הרסנית לעתיד של כל אזרח חוסך.

גם לא נראה שהממונה על האחריות הפיסקלית קולט  שהוא מדבר על חוב בשקלים חדשים. כלומר חוב שהריביות עליו עוברות לאנשים שמשתמשים בשקלים, קונים איתן, צורכים איתן, משלמים מס רווחי הון עליהן, ואף יקנו איתן עוד אג"ח ממשלתיות.  זהו חוב שאינו מעיק על המשק, אלא מפרה את הפעילות שבתוכו (בניגוד לחוב במט"ח שעלול להיות מסוכן באמת שהרי הריביות עליו דולפות מחוץ למשק).

וכמובן, דבריו של הממונה על האחריות הפיסקליות מנותקים לא רק משכל ישר אלא גם מהמציאות האמפירית – כאילו כלל אינו מודע למה שקורה בעולם. כלל אינו מודע לכך שמצד אחד, יפן,  המדינה בעלת החוב הממשלתי הגדול ביותר בעולם, פי 3 מישראל ביחס, היא גם המדינה עם הריביות הנמוכות ביותר בעולם, זאת אף שבניגוד חריף לישראל, אין לה עתיד דמוגרפי שיאפשר לה לפרוע את החוב שלה. מצד שני, נראה שגם אינו מודע לכך שרוב המדינות שנקלעו למשבר האירו הקשה שהזניק את הריבית על החובות שלהן, בין השאר אירלנד וספרד, הגיעו אליו עם מצב חוב ממשלתי מאוזן להפליא.

 

 

מודעות פרסומת

2 תגובות to “כאילו במשרד המדע מאמינים שהעולם שטוח”

  1. ככל שהחוב גבוה יותר, כך הריבית נמוכה יותר | תמריץ Says:

    […] לתשומת לבכם הטבלה הבאה, שכל סטטיסטיקאי מתחיל יגיד לכם שמשתמע ממנה, אם בכלל, את ההיפך – כאשר מדובר במדינות שהחוב שלהן נקוב במטבע המקומי שלהן, ככל שהחוב גבוה יותר, כך הריבית נמוכה יותר. כן, כן – המציאות אומרת את ההיפך הגמור ממה שמומחי הכלכלה הגאונים ממשרד האוצר אומרים.  הפער העצום בין העובדות בשטח לבין התיאוריה המופרכת שמחזיקים אלו שמתיימרים להיות מומחים, מחזק בי את התחושה – מבחינת מצב מדע הכלכלה, אנו חיים בתקופה שבו חשבו שהעולם …. […]

    אהבתי

  2. ככל שהחוב גבוה יותר, כך הריבית נמוכה יותר | תמריץ Says:

    […] לתשומת לבכם הטבלה הבאה, שכל סטטיסטיקאי מתחיל יגיד לכם שמשתמע ממנה, אם בכלל, את ההיפך – כאשר מדובר במדינות שהחוב שלהן נקוב במטבע המקומי שלהן, ככל שהחוב גבוה יותר, כך הריבית נמוכה יותר. כן, כן – המציאות אומרת את ההיפך הגמור ממה שמומחי הכלכלה הגאונים ממשרד האוצר אומרים.  הפער העצום בין העובדות בשטח לבין התיאוריה המופרכת שמחזיקים אלו שמתיימרים להיות מומחים, מחזק בי את התחושה – מבחינת מצב מדע הכלכלה, אנו חיים בתקופה שבה חשבו שהעולם …. […]

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: