השוויון נגד העניים. עוד סיבוב במלחמה בלתי נגמרת.

האמונה בשוויון היא אידאולוגיה קוסמת, שמדברת אל תחושת הצדק הטבעי הנמצאת בכל אחד. בני אדם הם שווים מטבעם, ואין סיבה שאחד מהם ייהנה מתנאים שהשני אינו מקבל. כך גם קבוצות של בני אדם אינן זכאיות להעדפה על פני קבוצות אחרות. לכאורה אידאולוגיית השוויון אמורה להיטיב יותר מכל עם העניים, שהרי הם אלו החלשים ביותר, וקידום השוויון בהכרח צפוי להביא לשיפור תנאיהם.

אולם לאמונה אדוקה בשוויון יש תופעת לוואי הרסנית, שפוגעת בראש ובראשונה באלו שאין להם. היא מחסלת את התמריצים לשיפור מצב העולם.

תמריצים בהכרח יוצרים מצב שבו מי שקיבל אותם ייהנה יותר ממי שלא קיבל אותם, ולפיכך תמריצים יוצרים תוצאה שהיא לא שוויונית. מי שבאמת מוטרד משוויון עלול לנסות ולהפחית ככל האפשר את השימוש בתמריצים, מפחד התוצאה הלא שוויונית.  למשל, איך נאפשר למי שימציא המצאה גאונית להיות מיליארדר, הרי קיומם של מיליארדרים הוא תועבה לשוויון. אולם בהעדר תמריצים, אנשים לא יחפשו דרכים לשפר את העולם ומצב העולם לא ישתפר. מי שיפגע יותר מכל מכך הוא מי שחסרים לו דברים אקוטיים לחייו והמצב הנוכחי רע לו, דהיינו החלש והעני.

דוגמה יפה לעוד סיבוב בקרב הבלתי נגמר בין השוויון לבין העניים נותנת מירב ארלוזורוב בטור שפרסמה היום על הפער בין ראשון לציון לבת ים. אין שוויון בין ערים בישראל בהקצאת קרקע, ולפיכך עתודות הבניה שונות בין הערים. כיום שר האוצר לפיד מוביל תוכנית (גאונית וחשובה!) לתת תמריצים מסיביים לעיריות שיסכימו לבנייה בתחומן. אולם תמריצים אלו מחולקים בצורה לא שוויונית, שכן אין שוויון בכמות הקרקעות לבנייה בין רשויות מקומיות שונות. כך למשל תושבי ראשון לציון צפויים לקבל הטבות שעולות בהרבה על אלו שיקבלו הבת ימים, כי לראשון יש הרבה יותר מה להציע מבחינת עתודות הקרקע שלה.

מי שמוטרד מאי השוויון, כמו מירב ארלוזורוב עצמה, עלול להגיד כי בנסיבות אלו התוכנית בלתי חוקית ובלתי קבילה, ויש לעצור אותה. אולם את הנזק שייגרם כתוצאה מהחלטה זו בשם השוויון יספגו בעיקר העניים.  לעשירים יש כבר בתים ומחיריהם יעלו בגלל המשך המחסור. לעניים אין כלום והם יהיו שרויים במצב קשה אם לא ייפתר המחסור בדירות.

דבר דומה אירע כבר כאשר בג"ץ פסל את הפשרת קרקעות הקיבוצים בבג"ץ הקשת הדמוקרטית בשנת 2002. בשם השוויון, וכדי שהקיבוצניקים (אשכנזיים בדרך כלל) לא יקבלו טובות הנאה שאינם זכאים להן ושמפלות אותם לטובה לעומת אחרים, הופחתו התמריצים לבנייה חדשה. אולם התוצאה תרמה להתנפחות בועת הנדל"ן ולמחסור בדירות. מחסור זה פגע קודם כל בעניים.