הסיבה הראשונית לשואה

השואה היא תהום אפלה בהיסטוריה של עמנו ושל האנושות. לא מעט נכתב על הקושי להסביר את התרחשותה ואת הנסיבות שאיפשרו זוועה כזאת. בין אלו שניסו לתת הסבר יש שדיברו, כמו דניאל יונה גולדהאגן, על אנטישמיות מעוגנת באופי הגרמני. אחרים, כמו חנה ארנדט, דיברו על הקלות שבה זוועות יכולות להתבצע במסגרת ביורוקרטית. כל אלו הסברים שראויים לתשומת לב, ובכל אופן ברור שעל אף האמת הגלומה בתיאוריות אלו, השואה לא הייתה מתרחשת אלמלא היה אדולף היטלר עולה לשלטון ב-1933. לפיכך אי אפשר להבין את הסיבה הראשונית לשואה מבלי להבין את הנסיבות שאיפשרו להיטלר לעלות לשלטון אז.

והתשובה, מהפרספקטיבה של מדע הכלכלה המודרני, אינה קשה. בשנים שקדמו לשנת 1933 הונהגה בגרמניה מדיניות של צמצום בכמות הכסף וירידת מחירים (לא אינפלציה אלא דפלציה. המדיניות ההיפר אינפלציונית המפורסמת בגרמניה הסתיימה כבר הרבה קודם לכן).  מדיניות זו גרמה לאבטלה עצומה והולידה יאוש, זעם ואנטישמיות.

אם הייתה מאומצת אז גישה של הדפסת כסף, בין אם לפי הגישה הקיינסיאנית שתומכת בהדפסת כסף ממשלתית, ובין אם לפי הגישה המוניטריסטית של מילטון פרידמן שתומכת בהדפסת כסף בידי הבנק המרכזי, כמעט אין ספק שהאבטלה הייתה יורדת בגרמניה במהירות והיטלר היה הופך להערת שוליים.

הרבה פעמים שומעים את אלו המפקפקים ומטילים ספק ביכולת של פתרון קוסמטי לכאורה כמו הדפסת כסף לשנות דברים לטובה. אבל קשה לחשוב על שינוי לטובה גדול יותר מאשר השינוי שהיה נעשה אם היה בהנהגת גרמניה מישהו שהיה מבין כלכלה לאשורה בתחילת שנות השלושים ופשוט לוחץ במלוא הכוח על הכפתור של המדפסת.

7 תגובות על ״הסיבה הראשונית לשואה״

  1. בתקופה הזו כאשר רוב הכלכלה לא הייתה וירטואלית – הדפסת כסף גרמה לאינפלציה וזה מה שקרה בגרמניה. גם בארה"ב היה מצב כלכלי גרוע מאד ושם דווקא עלה לנשיאות פרנקלין דלאנו רוזוולט.

    אהבתי

  2. רוזוולט אכן הציל את ארה"ב באמצעות כלכלה קיינסיאנית. גם היטלר השתמש בהדפסת כסף כדי להציל את כלכלת גרמניה ולחסל את האבטלה. היה זה פיתרון כלכלי טוב בידי אדם מרושע. אם אנשים טובים היו משתמשים בפיתרון הזה לפני 1933 היטלר לא היה עולה לשלטון מלכתחילה.

    הברירה היא לא בין אינפלציה לדיפלציה כמו שהברירה של אדם שמעצב לעצמו הרגלי אכילה היא לא בין אנורקסיה להשמנה חולנית, אפשר לכוון לאמצע הנורמלי שביניהם. בתחילת שנות העשרים כיוונו בגרמניה לכיוון ההיפר אינפלציוני, בתחילת שנות השלושים כיוונו בגרמניה לכיוון הדפלציוני, הגרוע עוד יותר מכיוון שהוא מחולל יותר אבטלה. אבל היו יכולים למצוא את שביל הביניים ולחסוך כל כך הרבה סבל אנושי, ראשית את הסבל שגרמה הכלכלה ההרוסה, וכמובן לאחר מכן עוד הרבה יותר מזה, את הסבל הנורא שחוללו מלחמת העולם והשואה.

    אהבתי

  3. הטענות שלך הפעם ממש לא מובנות לי. טרם המשבר של 1929 נהנתה גרמניה מצמיחה כלכלית גדולה (כמו שאר העולם המערבי), האינפלציה ירדה אחרי שנים קודם של אינפלציה גבוהה. המדיניות המוניטארית טרם 1929 עבדה יפה מאוד.
    האם אתה טוען שבתקופה של אינפלציה גבוהה וצמיחה גבוהה אז צריך להמשיך ולהדפיס כסף?!?!?!?!?!

    רשמת: " מדיניות זו גרמה לאבטלה עצומה והולידה יאוש, זעם ואנטישמיות" מדיניות צמצום הכסף לא גרמה לייאוש, זעם ואנטישמיות. מדיניות צמצום הכסף הורידה את האינפלציה שהייתה הרסנית. המשבר של 1929 הוא זה שהעלה את הנאצים לשלטון ולא מדיניות צמצום הכסף.

    המפלגה הנאצית הייתה בין הראשונות בעולם (אם לא הראשונה) שיישמה את השיטה הקיינסיאנית אחרי שהשתלטה על השלטון (בדרכי טרור), לוותה המון כסף והשתמשה בו לבניית פרויקטי תשתיות ענקיים ובנייה אדירה של הצבא.

    אהבתי

  4. אבל המשבר של 1929 עצמו התמשך כתוצאה מהסירוב להדפיס כסף. ולעומתו המשבר של 2008 לא הפך לשפל הגדול כי ברננקי הדפיס כמה שצריך. קצת באיטיות אבל בסוף הדפיס.

    בזמני גאות באמת לא צריך שרשות ממשלתית תתאמץ להדפיס כסף כי הבנקים עושים זאת כחלק מהאופוריה הכללית. להיפך התפקיד של המדינה להעלות ריבית ולהרגיע קצת.

    בזמן שפל כשכולם בהיסטריה צריך שהממשלה והבנק המרכזי יקחו על עצמם את האחריות להדפסת הכסף, וזה מה שלא נעשה בתחילת שנות השלושים ואת התוצאות אנו מבכים עד היום ועוד דורות רבים.

    אהבתי

  5. יש הבדל עצום בין התקופות האלה. בשנות העשרים והשלושים תחום הכלכלה היה הרבה פחות מקצועי מאשר היום ונשלט בעיקר ע"י הבנקאים. כיום יש אסכולות שונות, חתני פרס נובל והמון כלכלנים וניסיון שהצטבר.

    בכל אופן, הדפסת כסף ממש לא חייבת לגרום לאינפלציה תוך זמן קצר ואנו עדים לזה בתקופתנו.
    אפשר להדפיס עד אין קץ, 100 טריליון דולר בדקה אחת (היום זה סה"כ ללחוץ על כמה כפתורים במחשב לעומת העבר שאז היה צריך ממש להדפיס את הכסף במכונות). אבל אםכל הכסף הזה רק יישב בכספות אז אין לזה שום משמעות בפועל.
    וזה בדיוק מה שקרה במשבר הנוכחי. הפד הדפיס כסף ובעזרתו קנה את כל הנכסים הרעילים של הבנקים ונכסים פיננסיים אחרים. והכסף שהבנקים קיבלו פשוט הופקד חזרה אצל הפד תמורת ריבית כמעט אפסית במקום להלוות אותו לצרכן או לעסקים.

    דבר נוסף לגבי ההבדל בין האסכולה הכלכלית האירופאית לאמריקאית. האמרקאים לא חוו על בשרם תקופה של היפר אינפלציה ואת תוצאותיה ההרסניות ואילו האירופאים כן. לכן האירופאים הרבה יותר זהירים כשהם צריכים להדפיס כסף (במיוחד הגרמנים). אני מבטיח לך שאם האמריקאים היו חווים במאה השנים האחרונות תקופה של היפר אינפלציה כתוצאה מהדפסת כספים אז הפד ממש לא היה ממהר להדפיס שוב טריליוני דולרים….

    אהבתי

  6. אני מסכים עם דבריך – היום אנחנו יודעים הרבה יותר.

    הגרמנים אולי מפחדים מזיכרון ההיפר אינפלציה, אבל כדאי שיזכרו שאת היטלר העלתה דווקא הדפלציה.

    המינון של הדפסת כסף שיגרום אינפלציה אכן משתנה בהתאם לתאוות הסיכון במשק ולכמה גורמים נוספים (דמוגרפיה, תחרות, התקדמות טכנולוגית וכו'). זה בסיס דבריי בהרבה פוסטים שבהם אני שב ואומר שדיבור על יעדי גירעון מוגדרים כמו 2% או 3% הוא בגדר אמונה טפלה. יעד גירעון צריך להשתנות דינמית בהתאם לתנאים במשק.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s