הכלכלה הלא אמיתית

בכלכליסט ישנה בסוף השבוע הזה כתבה נרחבת על החוג הרעיוני של בלוג הכלכלה האמיתית. הכתבה ביקורתית בצדק, אם כי לא כל הביקורת לעניין.

הביקורת העיקרית שלי על אנשי "הכלכלה האמיתית" היא שהם אינם נאמנים לשמם.  מאנשים המתיימרים להוריד את המסכה מעל השיח הכלכלי ולדבר על כלכלה אמיתית, הייתי מצפה לדבר על הדברים האמיתיים המשמעותיים בכלכלה. הייתי מצפה מהם לדבר על המשאבים האמיתיים שישנם (למשל, קרקעות, נפט וגז טבעי, ידע טכנולוגי) ועל היכולת להשיג משאבים אמיתיים חדשים באמצעות מתן תמריצים מתאימים לבני אדם.

במקום זאת אנשי הכלכלה האמיתית שקועים עד צוואר בדיבור על הכלכלה הלא אמיתית דווקא. הם מדברים ללא הרף על כסף, על חובות, על גרעונות. כל אלו מושגים ששייכים לעולם הכלכלה הלא אמיתית. העולם הרעיוני שלהם הוא עולם שבו נדמה שכסף, דהיינו פיסות נייר עם תמונות של אנשים חשובים, הוא משאב בפני עצמו ולא פיקציה אנושית, פיקציה שמהווה הסחת דעת ממה שחשוב באמת – המשאבים והתמריצים.

מודעות פרסומת

17 תגובות to “הכלכלה הלא אמיתית”

  1. mementoil Says:

    אני מסכים איתך שאנשי "כלכלה אמיתית" טועים ומטעים ברבות מן הטענות שלהם. הזעם שלהם הוא מוצדק, אולם עקב ידע מועט בכלכלה, הוא מופנה בדרך כלל לעבר הגורמים הלא נכונים, והפתרונות שהם מציעים אינם מוצלחים, ועלולים אף להחריף את מצבו של מעמד הביניים במדינת ישראל.

    עם זאת, אני מסתייג מן היחס המבטל שלך כלפי כסף וחובות. כסף מהווה מחצית מכל עסקה שנעשית על גבי הפלנטה, וככזה הוא קריטי לכלכלות שלנו. ממשלות ובנקים מרכזיים אשר עושים שימוש לרעה לסמכותם להנפיק כסף, לקבוע שיעורי ריבית וכן הלאה מסוגלים לייצר משברים אמיתיים מאוד, אפילו אם כל הבתים, מפעלי הייצור וכדומה עומדים על תילם ולא נפגעו.

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    אני מסכים כמובן שאפשר לייצר משברים אמיתיים מאוד בגלל כסף, על אף שבעולם האמיתי של הכלכלה, המשאבים, הטכנולוגיה לא קרה שום דבר רע. זו הבעיה שעמדה בשורש השפל הגדול והמשבר של 2008. הם לא נבעו מהתנגשות של אסטרואיד או מחורף גרעיני.

    הנקודה שלי היא שמאחר שהם לא מבטאים מחסור אמיתי, משברים שנובעים מהניהול הגלובאלי של הכסף אינם חייבים לקרות, ויש להם פתרונות פשוטים, שמתיישבים היטב עם האופן שבו ממילא מתנהלת הכלכלה שלנו בצורתה הנוכחית.

    אנשי "הכלכלה האמיתית", לעומת זאת, קוראים למהפכות רדיקליות מיותרות לחלוטין, ומדברים על גרעון או חוב שייחסך כאילו הוא מבטא איזשהו חיסכון אמיתי לאנושות, ולא בסך הכול מספר על נייר.

    אהבתי

  3. ג'וש Says:

    אהבתי את המשפט שלך מהעבר: "כסף הוא דמות בעלילה דמיונית".

    אהבתי

  4. תמריץ Says:

    כן. הדימוי החביב עליי…

    אהבתי

  5. ג'וש Says:

    מעניין מה יש לך להגיד על זה:
    http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3625952,00.html

    אהבתי

  6. ג'וש Says:

    הכל אודות "הכלכלה האמיתית":
    http://blogs.haaretz.co.il/orikatz/185/

    הארגון, האנשים, התזה

    אהבתי

  7. תמריץ Says:

    כתבה מפחידה..
    אני חושב שאירופה נושאת בחובה חיידק קטלני בשם האירו – הוא התפרץ בעבר, לכאורה נראה שהדברים הולכים לרגיעה, אבל החיידק עדיין שם והוא יתפרץ שוב בבוא העת. כל הצרות של הבנקים שמתוארים בכתבה הן רק תופעת לוואי של האסון של השימוש במטבע אחד עבור מדינות שונות. וכל עוד אירופה לא מחלצת עצמה מהאזיקים של האירו, היא בבעיה גדולה.

    אהבתי

  8. תמריץ Says:

    סקירה יפה מאוד. מאוד מעריך את אורי כץ.

    אהבתי

  9. לא כלכלן Says:

    תמריץ יקר,
    הכסף והחובות זה הדבר הראשון שצריך לעסוק בו כי ניהול נכון של כסף מוביל לניהול נכון של משאבים.
    בוא תראה למה הכלכלה של היום היא איומה באמצעות דוגמה קצרה:
    נניח שלבנק יש 100,000 שקלים זה בסיס הכסף וזה כל מה שיש בעולם כרגע.
    משה בא לבנק ומלווה מליון שקלים. הבנק מלווה לו מליון שקלים כי מותר לו על פי יחס הרזרבה. משה קונה בית עם מליון השקלים ואמור להחזיר לבנק תוך 30 שנה 1.2 מליון שקלים.
    מה הבעיה כאן?
    הבעיה היא שמיליון השקלים שמשה הלווה נוצרו בעת ההלוואה כי ככה בנק עובד!
    מליון השקלים האלה בנוסף ל100,000 השקלים שהיו לבנק מלכתחילה הם כל הכסף שקיים בעולם.
    למה זה בעיה?
    כי משה אמור להחזיר 1.2 מליון שקלים אבל אין מספיק כסף בעולם בשביל להחזיר את החוב במלואו! כשמשה מחזיר כל חודש כמה אלפי שקלים הכסף שהוא מחזיר מושמד ביחד עם החוב ולא ניתן להשתמש בכסף הזה שוב (מוזר אולי אבל ככה זה עובד).
    לכן כאשר משה יסיים להחזיר את מליון השקלים הראשונים כל הכסף שיוותר בעולם יהיה 100,000 ש"ח שהיו לבנק מלכתחילה. למשה לא יהיה מאיפה להחזיר עוד 200,000 ש"ח.
    הדרך היחידה שבה משה יוכל להחזיר את הכסף לבנק תהיה אם יווצר כסף חדש והדרך לעשות זאת היא להלוות עוד כסף. (גם כשבנק מרכזי מדפיס כסף הוא למעשה קונה אגרות חוב מהממשלה ואז הממשלה היא זו שמלווה את הכסף עם ריבית)
    אבל אז תיווצר שוב פעם אותה הבעיה ולא ניתן יהיה להחזיר גם את ההלוואה החדשה מאותה סיבה בדיוק.
    לכן צריך שכל הזמן כולנו נלווה כסף מהבנק בקצב הולך וגובר בכדי לעמוד בתשלומי ריבית הקודמים. מכיוון שאנשים לא סתם מלווים בשביל הכיף אלא הם רוצים לקנות משהו עם ההלוואה זה אומר שצריך לייצר עוד בתים מכוניות ביגוד אוכל בקצב הולך וגובר ולכלות את משאבי כדור הארץ כמה שיותר מהר.
    מבין עכשיו למה העיסוק בכסף קשור למאשבים?

    אהבתי

  10. תמריץ Says:

    אם המטרה העליונה של שינוי השיטה המוניטרית היא לחסוך במשאבי טבע מתכלים – כמו גז, נפט ויערות הגשם, אז זו דרך מאוד מוזרה ומסובכת לקדם את הרעיון הזה.
    מסים כבדים על דלק ועל רכב פרטי או/ו עידוד נמרץ יותר לתחבורה ציבורית ולאנרגיות מתחדשות הם אמצעים הרבה יותר פשוטים ואפקטיביים וקידומם ייתקל באוזן יותר קשבת.

    אהבתי

  11. לא כלכלן Says:

    יודע מה? אני זורם איתך, בוא נטיל מיסים על כל מיני דברים נגרום לאנשים לקנות רק מה שהם באמת צריכים.
    מה שיקרה זה שהכלכלה תכנס למיתון. למה?
    בגלל שאת חובות העבר עדין נצטרך להחזיר מדי יום ביומו ולכן בכל יום יושמד עוד ועוד כסף. אבל בגלל המיסים שהטלנו, כמות ההלוואות תצטמצם משמעותית כי אנשים יקנו פחות כי אין להם סיבה להלוות.
    פחות הלוואות = פחות כסף בכלכלה וזה גורר מיתון.
    זה בדיוק הסיטואציה שנתתי בדוגמה – משה לא יכול להחזיר את ההלוואה כי אין אף פראייר אחר שגם מלווה כסף ולא נוצר כסף חדש בכלל.
    הכלכלה שלנו בנויה היום כך שבשביל שלא יהיה מיתון ופיטורים ואבטלה חייבים להלוות עוד כסף כל יום בקצת הולך וגובר. אחרת הכל יקרוס.
    אנחנו חיים במשחק פרמידה של הלוואות
    לכן אין לך ברירה אלא לשנות קודם את שיטת הכלכלה ויצירת הכסף של היום על מנת להשיג את המטרה הבאמת ראויה של חסכון במשאבים.
    פשוט אין ברירה אחרת…

    אהבתי

  12. תמריץ Says:

    אם הרצון הוא להגביל את השימוש במשאבי טבע מתכלים, לא בהכרח הדבר יפגע בצמיחה. צמיחה יכולה לבוא גם מדברים שאינם צורכים משאבי טבע מתכלים. אפשר להשתמש באנרגיות מתחדשות. אפשר להשיג צמיחה אפילו מפיתוח טכנולוגיות חדשות של חיסכון באנרגיה.

    אהבתי

  13. אלדד Says:

    אני אחד התומכים הגדולים בשינוי השיטה המוניטרית.
    לחימום מהבלוג של הכלכלה האמיתית:הנס של וורגל.
    סיפור אגדה אמיתי
    http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2011/12/blog-post_21.html

    אם מישהו רוצה להידיין אני אשמח.

    אהבתי

  14. תמריץ Says:

    תודה על ההפנייה. אכתוב פוסט על הסיפור הזה בהקדם.

    אהבתי

  15. אלדד Says:

    אני מחכה לפוסט.

    אהבתי

  16. תמריץ Says:

    צודק במאה אחוז. לא עמדתי בדיבורי.. מקווה שהפוסט הבא יעסוק בכך.

    אהבתי

  17. המלצה מה לא לקרוא | תמריץ Says:

    […] למה לא לקרוא? אני תמיד בעד הרחבת אופקים בנושאי כלכלה, אבל הוויכוח ההוא שסביבו נסובה כל השקפת אסכולת הכלכלה האמיתית, הוא אחד הוויכוחים המיותרים ביותר שאפשר לנהל, ומזכיר לי קצת את הוויכוחים של הנוצרים בימי הביניים כמה מלאכים יכולים לעמוד על חודו של מחט. ויכוח סמנטי בעיקרו, נטול השלכות מעשיות, שמתרכז בטפל. שפע עצים שמסתירים את היער. הסברתי בעבר כמה טפלים הנושאים בהם הם עוסקים. […]

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: