אבוי, בעוד ארבעים שנה יקרוס הביטוח הלאומי – על סינדרום ההשתעבדות לאקסל

בעוד ארבעים שנה יקרוס הביטוח הלאומי – זו התחזית הקשה של כתבה בגלובס, שאומרת שהאוצר רוצה צורך לנקוט צעדים דחופים בנושא, למשל העלאת ההפרשות לביטוח לאומי.

שוב פעם רואים את סינדרום ההשתעבדות לאקסל, בצורתו המטופשת ביותר.

מהו סינדרום ההשתעבדות לאקסל? זו האשליה שחישוב מאזנים פיננסיים הוא הכלי המרכזי להשתמש בו כדי להבין ולכוון התנהלות של כלכלת מדינה לטווח הארוך.

סינדרום ההשתעבדות לאקסל כרוך בהתעלמות מוחלטת מכך שאנחנו חיים בעידן של כסף בצו (fiat money). כלומר אנחנו בעידן שבו מחסור בכסף לא צריך להטרידנו. אפשר לייצר כסף יש מאין, והוא לעולם לא הבעיה. הבעיה תמיד נוגעת לשאלות אחרות לגמרי, שמאזני אקסל אינם יכולים להשיב עליהם. שאלות אלו נוגעות לתמריצים המונהגים כלפי בני האדם המשתתפים בכלכלה וכן למידת יכולתה של הטכנולוגיה לפתור מחסור.

במישור העולמי, יכולתו של הביטוח הלאומי במדינות המערב לעמוד בהתחייבויותיו תלויה בנקודת האיזון שתהיה בין שני תהליכים סותרים. מצד אחד האוכלוסייה מדלדלת, ומעט צעירים יצרכו לספק את צורכיהם של הרבה זקנים. מצד שני, צריך הרבה פחות עובדים בגלל הרובוטים שילכו ויתפסו מקומם של עובדים לא מיומנים. מכאן שהשאלה היא: איזה תהליך יגבר? התהליך שיקשה לספק את צרכי האוכלוסיה המזדקנת או התהליך שיקל לספק את צרכיה. כל הסימנים שיש לנו עד עכשיו מעידים שההתקדמות הרובוטית וההתקדמות הטכנולוגית בכלל הרבה יותר משמעותיות – אין עליית משכורות מטורפת ביפן, למשל, למרות פירמידת הגיל ההפוכה שם והמחסור לכאורה בעובדים. לפיכך לא נראה שצפויה סכנה לביטוח הלאומי במערב.

במישור הישראלי, אין בעיה של פירמידת גילאים בעייתית. ההיפך. הבעיה היא אחרת לגמרי – אין מספיק תמריצים שיוציאו לשוק העבודה וההשכלה את האוכלוסיות שעושות הרבה ילדים וצפויות לתפוס נתח ניכר מהחברה הישראלית בעתיד – חרדים ובדואים. זו בעיית תמריצים, לא בעיה של מאזן כספי. לפיכך אסור להקטין את הכדאיות של עבודה על ידי הגדלת ההפרשות לביטוח לאומי. דבר זה לא יעודד עבודה, הפיתרון המדומה הזה לבעיה יקשה על הפיתרון האמיתי לה – מתן תמריצים לשינוי התנהגותם של הסקטורים הלא יצרניים .

מודעות פרסומת

2 תגובות על ״אבוי, בעוד ארבעים שנה יקרוס הביטוח הלאומי – על סינדרום ההשתעבדות לאקסל״

  1. כשמירב ארלוזורוב לא עוסקת בגרעון יש לה כתבות לעניין.
    'למה כדאי לשלם קצבאות ביטוח לאומי גם למיליונרים'
    http://www.themarker.com/opinion/1.3066121
    בקשר לביטוח הלאומי והפוסט באמת לא ברור איך אלקטרונים נוספים במאזן החסכון( שיבואו ממס נוסף היום)של בנק ישראל שישוגרו לעתיד ויפגעו בצריכה הנוכחית של עם ישראל יעזרו להגדיל את פוטנציאל המשק לספק מזון , מעון , מלבוש ,מורה ומרפא לאוכלוסית ישראל העתידית.

    אהבתי

  2. פינת הריפוסט העצמאית –
    גם במישור האמריקאי אין בעיה ומפחידני הגרעון עם האג'נדה האפריורית האנטי הממשלית מפחידים לשווא את הציבור.
    מאמר ארוך למטיבי לכת
    על מהומה גדולה על לא מהומה

    http://www.economonitor.com/lrwray/2013/02/05/social-securitys-unfunded-entitlements-much-ado-about-nothing-or-little-to-do-about-something/

    מתוכו – דרך יעילה(נכונה ולא מפחידה) למדוד את ההוצאות הצפויות:

    A useful way to measure the burden of Social Security on our productive economy is to look at the ratio of the program’s spending relative to GDP. On current projections made in the 2012 annual report of Social Security’s Trustees, that ratio is expected to rise from the current 5% of GDP to 6.4% in 2035 (with retirement of all the baby-boomers already completed). After that the ratio actually falls to about 6% and remains there through 2086—as far out as the Trustees care to project.

    So, relative to GDP, the burden rises by just under 1.5%, max. Does that sound like an insurmountable burden? [Just for reference, it rose by nearly double that since the baby-boomers were kids]. We handled it. Without hysteria. But Pete Peterson didn’t have his billions of dollars yet to try to fry the public’s brain.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s