מה בין אייפון לבין ניתוח

האם רפואה פרטית היא דבר טוב או לא? הוויכוח הזה חוזר לסדר היום הציבורי על רקע המשבר בבית החולים הדסה.

אני מאלו שנוטים לחשוב שמנגנונים פרטיים עדיפים על מנגנונים ציבוריים כל עוד לא יוכח אחרת. אבל כמדומני שבנושא הרפואה – הוכח אחרת.  ארה"ב היא הדוגמה למדינה מערבית בעלת שירותי רפואה פרטיים, ומערכת הבריאות שם אינה נחשבת למעוררת הערצה במיוחד. לעומת זאת, שירותי הבריאות המולאמים של מדינות המערב האחרות נחשבים לטובים ולזולים בהרבה.

מדוע בעצם? אם לא היינו רוצים להלאים את אפל ואת סמסונג, מדוע שנרצה להלאים למשל את בית החולים הדסה?

כרגיל אני חושב שצריך להסתכל במערכות התמריצים. כל התמריצים שמובילים לכך שניהול פרטי של משק האייפונים הוא רעיון כל כך טוב, מובילים לכך שניהול פרטי של בתי חולים הוא לא רעיון כל כך טוב.

כשצרכן קונה מכשיר סלולרי הוא יודע מה הוא יקבל. הוא קרא ביקורות באינטרנט. הוא יודע למה לצפות. לעומת זאת, כשצרכן שוקל ניתוח, הוא אינו יודע באמת להעריך את הסיכונים, ואולי גם הרופא שלו אינו יודע באמת לעשות זאת. אם ניתן תמריצים לרופאים להרבות בניתוחים, הרבה יותר יהיה קל להם לדחוף צרכן לניתוחים מיותרים ויקרים, מאשר למוכר בחנות לשכנע את הצרכן באייפון מיותר.

כשצרכן קונה מכשיר סלולרי, הוא משלם על כך מכיסו. יש לו תמריץ כלכלי לחסוך. לעומת זאת, כשחולה שוקל ניתוח, הוא משלם על כך מכספי הביטוח (אפילו אם יש השתתפות עצמית, היא מוגבלת). גם מבחינה זו, אם ניתן תמריצים לרופאים לעשות ניתוחים, הרבה יותר יהיה קל להם לדחוף צרכן לניתוחים מיותרים ויקרים.

כשצרכן קונה מכשיר סלולרי, הרבה יותר קל לו לבחור בין דגמים מאשר קל לחולה לבחור בין רופאים. לעתים החולה יסתמך על שמועות שלפיהן רופא אחד הוא מוצלח במיוחד לעומת עמיתיו. אין מנגנון פידבק מסודר וברור שיוכיח את השמועות האלו, אבל מכיוון שאדם מוכן לשלם כל מחיר כדי להיות בריא, ומוכן לשלם כל מחיר כדי לא להיות נכה ומשותק, הוא יוציא סכומי עתק על רופא מפורסם, בלי כל הצדקה ממשית לכך.

כשצרכן קונה מכשיר סלולרי, המניע הכספי הוא התמריץ העיקרי שגורם לחברות להעניק לו שירות טוב. לעומת זאת, התמריצים שגורמים לרופאים לתת שירות טוב למטופליהם נוגעים להרבה יותר מכסף. הם נובעים הן מהסטטוס החברתי הגבוה של הרופא ומתחושת הסיפוק והשליחות שיש לו בעבודתו, והן מרגשי האשמה ואף ההליכים האזרחיים והפליליים שעלולים להיות כרוכים בתוצאות של התנהלות רשלנית במקצועו.

חירות היא ערך חשוב, וכך גם מתן בחירה ויכולת השפעה למטופל, ולפיכך איני מרגיש נוח עם הצעה להגביל פרקטיקות פרטיות של רופאים מחוץ לשעות עבודתם, אף שיש ארצות שבהן הדבר מקובל. כך שניתן עוד לסבול את ההפרטה הקיימת של מערכת הבריאות שמתאפשרת בשל הביטוחים הפרטיים.

עם זאת, קשה לראות הצדקה להרחיב עוד את מנגנוני הרפואה הפרטית על ידי קידום השר"פ בבתי החולים וכיוצא באלו רעיונות.  אכן, אם היינו מצויים במחסור נואש ברופאים, היה מתעורר צורך לשפר את תנאי השכר בענף כדי למשוך עוד אנשים מוכשרים. אבל מי שיבדוק יגלה שאין מחסור בצעירים מבריקים שחלום חייהם הוא להיות רופאים ושמוכנים לעבור לשם כך בשבעה מדורי גיהנום של פסיכומטרי ושיפור בגרויות. אם יש מחסור ברופאים – מקורו בכך שאין מספיק תקנים לסטודנטים לרפואה בארץ, וזו בעיה אחרת לגמרי.

6 תגובות על ״מה בין אייפון לבין ניתוח״

  1. לגבי מחסור ברופאים –

    השכר ההתחלתי הוא אחת הבעיות.
    נכון, יש המוני אנשים שרוצים ללמוד רפואה, אבל אחר כך יש גם לא מעט רופאים שמהגרים מפה, כי רופא מתחיל מקבל שכר נאה, אבל גם שעות עבודה מטורפות בדרך כלל, והתוצאה הכללית לא תואמת את השכלתו וההכשרה שלו.

    דיברו בזמנו על 1 מכל תשעה רופאים שמהגר? זה המון רופאים, והמון הכשרה יקרה מבוזבזת.
    שכר גבוה יותר בשלב הראשוני היה יכול למנוע חלק מזה.

    אהבתי

  2. הנתון של אחד מתשעה רופאים מדבר על רופאים שנמצאים בחו"ל יותר משנה. אבל רבים חוזרים אחרי השתלמות בחו"ל, כך שאני מניח שהמספר של אלו שנקראים יורדים ממש נמוך יותר. בנוסף, אנשים תמיד ינועו בין ארצות בעולם גלובאלי, אבל צריך לזכור שיש גם רופאים עולים.

    אני מסכים שיש בעיה עם רופאים מתחילים. אמנם השכר שלהם גבוה ויגדל עוד לפי הסכם הרופאים, אבל מותנה בעומס עבודה מטורף שמוטל עליהם. נראה שצריך עוד תקנים לרופאים כדי להקל על העומס ולאפשר שירות גבוה יותר בבתי החולים. או שיוסיפו תקנים לסטודנטים בארץ, או שהמדינה תשתתף במימון לימודים לסטודנטים לרפואה בחו"ל (בהלוואה שתהפוך למענק למי שיחזור לארץ).

    אהבתי

  3. יש הרבה פתרונות אפשריים,
    אחד מהם עובר דרך הגדלת מספר התקנים להכשרת רופאים, דבר שכבר בדרך, למשל בצפת.

    דבר שני, הוא הקלה במבחנים שרופאים מארצות זרות שבאים לעבוד בארץ צריכים לעבור. אולי רופאים מרומניה אנחנו רוצים לבחון, אבל מצרפת? (סתם דוגמא, אין לי שום מושג על רמת ההכשרה לא ברומניה ולא בצרפת).

    דבר שלישי, הוא הגדלת השכר לרופאים צעירים, אולי על חשבון רופאים יותר ותיקים (קשה).

    דבר רביעי, הוא הפיכת מימון ההכשרה לתלוי בכך שיעבדו מספר שנים בארץ, ואם יעזבו, יצטרכו להחזיר את הכסף. (אין לי שום מושג איך אפשר לממש דבר כזה).

    אהבתי

  4. אני מסכים. משהו מהרעיונות האלו צריך להיות ממומש, ובאמת הקמת הפקולטה בצפת היא ברכה גדולה. לגבי הורדת שכר לוותיקים – מתקשה להאמין שיכול לקרות וגם לא חושב שרצוי.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s