כלכלת טורקיה במשבר

התפתחויות מעניינות בכלכלה הטורקית. הלירה הטורקית נופלת ונופלת, והכלכלה של טורקיה נראית כנקלעת לסחרור עמוק. בצעד נואש ממש החליט הבנק המרכזי של טורקיה להכפיל את שיעור הריבית כדי לעצור את צלילת המטבע.

מה בדיוק קרה שם? הרי כל מיני מלומדים שמתיימרים לדעת כלכלה סיפרו לנו שרק מדינות עם חובות הן בבעיה, וטורקיה היא בעלת חוב ממשלתי של 40% לתמ"ג, שיעור מאוד נמוך ביחס בינלאומי.

ובכן התשובה היא שחוב ממשלתי כשלעצמו אינו בעיה עבור מדינה. חוב ממשלתי אינו חטא. מה כן מהווה חטא? ניהול הכלכלה במטבע שאינו מקומי הוא חטא. אפשר לומר שמדינה שבה מתנהלים חלקים נרחבים מהכלכלה במטבע לא מקומי, מוותרת על עצמאותה, והופכת עצמה לכפופה לגחמות השווקים והספקולנטים. בטורקיה המגזר הפרטי לקח הלוואות בדולרים בסך מאות מיליארדים, ונהנה משיעור הריבית הנמוך על הלוואות אלו, אולם בהתנהלות זו הוא סיכן את עצמו ואת המשק הטורקי כולו. כאשר הלירה מתחילה בצניחה, קשה יותר ויותר להחזיר הלוואות דולריות, הדבר מצידו מגביר את החשש של הנושים הדולריים שהם לא יראו את כספם חזרה, והפאניקה רק הולכת וצוברת תאוצה.

גם הודו נקלעה לפני כמה חודשים לסחרור שהיה נראה כדומה לסחרור הטורקי, אבל בהודו השווקים נרגעו במהרה, כנראה פשוט כי כלכלת הודו עובדת על רופיות, לא על דולרים.

לדעתי גם בטורקיה קשה להאמין שנראה משבר עמוק ומתמשך כמו זה שביוון ובספרד, או אף כמו זה שפקד את מדינות דרום מזרח אסיה בנסיבות דומות ב-1997. זאת משום שעומק המשבר הוא כעומק החטא, ואף שהטורקים חטאו בשימוש בדולרים הם עדיין שמרו על המטבע המקומי כבסיס כלכלתם  וכמטבע שבו נקובות משכורות ושבו נקובים מחירים.

16 תגובות על ״כלכלת טורקיה במשבר״

  1. ראשית, איש לא טען שרק מדינות עם חוב גבוה נכנסות לצרות.
    הטענה של רוגוף ושות. הייתה שמדינות עם חוב גבוה נכנסות לצרות, נקודה.
    זה לא אומר שאין סוגים אחרים של צרות.

    לגבי המצב בטורקיה – מעניין שלא ניסית לענות על השאלה: מה גורם ללירה הטורקית לצלול מלכתחילה?
    כמו כל דבר בימינו, הסיבה מתחילה ונגמרת במניפולציות המוניטריות של הפד.
    כאשר הפד הוריד את הריבית במשק האמריקאי לאפס, והשתמש ב- QE כדי לדכא את הריבית על האג"ח, המון כסף זרם משם לעבר השווקים המתפתחים, בחיפוש אחר תשואה כלשהי. אפקט זה גרם לגאות במטבעות של המדינות הללו (וישראל בכללם).

    כעת, כאשר הפד מצמצם את הדפסת הכסף שלו, והתשואה על האג"ח האמריקאי עולה במקצת, ההשקעות הללו זורמות חזרה הביתה בקול מציצה עזה, והמטבעות הללו יורדים בחזרה. לדעתי זהו כל הסיפור.

    בכל אופן, זהו כנראה אפקט קצר טווח, משום שבמוקדם או במאוחר המשק האמריקאי יצלול חזרה למיתון, והפד יאלץ להגביר את הדפסת הכסף חזרה.

    QE זה כמו סמים, בהתחלה זה נעים, אבל אחר כך מתמכרים וכבר לא יכולים בלי…

    אהבתי

  2. מטבעות עולים ויורדים תמיד. אפילו אם מדובר במדינה הכי מוצלחת בעולם, המטבע שלה יירד מתישהו בסופו של דבר. הרי לא ייתכן שערך המטבע רק יעלה ויעלה. חשוב אם כך לבנות את המערכת הפיננסית בלי לשעבדה לחובות במטבע חוץ, שערכם יכול להתנפח בפתאומיות ולחולל מעגל קסמים אכזרי.

    השינוי במדיניות הפד כשלעצמו לא מצדיק ירידה עצומה במטבע הטורקי. זה לא שתשואות האג"ח האמריקניות הגיעו ל-10%. הן אולי עלו בחצי אחוז. מוצדק שתהיה ירידה קטנה במטבע הטורקי בעקבות כך. השאלה היא מדוע הירידה כה גדולה. ולדעתי לא ניתן להבין זאת מבלי להבין את אפקט מעגל הקסמים שנוצר כאשר יורד ערך מטבע מקומי במשק שחלקים נרחבים ממנו מתנהלים במטבע זר.

    אהבתי

  3. מצטרף לדברי ממנטויל שיש יותר מצרה אחת והמקרה הטורקי לא מכחיש את הטענה של רוגוף ושות'.
    הנקודה העיקרית זה אמון בין לווה למלווה:
    אם ללווה יש הרבה חובות (קרי יחס חוב/תוצר גבוה) – זה פוגע באמון ותידרש ריבית גבוהה יותר בשביל להרגיע את המלווה.
    אבל גם אם יחסי הלווה והמלווה הם לא מקומיים אלא רחוקים (קרי במטבע חיצוני) תידרש פרמיית ריבית נוספת (בדיוק כפי שתדרוש תשואה גבוה עבור נכס נדל"ן שתקנה בארה"ב יחסית לנכס זהה שתקנה בארץ).

    ומכאן מתחילה הצלילה שאתה מפרט על הלירה הטורקית. כלומר הבעיה הטורקית, אף שהיא אינה בעיית חוב קלאסית, היא בעיית אמון – וזאת אותה בעיה שיש בזמן חוב גבוה.

    להבנתי מה שראינו בטורקיה ימשיך לקרות בעוד כמה מקומות, בדיוק כפי שקרה במשבר האסיאתי של סוף שנות ה-80. כסף ברח מה"נמרים" בחזרה לארה"ב והשאיר אותם על הקרשים. כל משבר אמון מתחיל מהשוליים כי הם הכי פגיעים ובמקרה הזה השוליים הם הכלכלות המתפתחות.

    אני מנחש שבזמן הקרוב הדולר יתחזק גם במונחים שקליים. מה יהיה הטריגר? לא יודע. זה יכול להיות החלטה מוניטרית זניחה של בנק ישראל, זה יכול להיות אירוע גיאו-פוליטי, זה יכול להיות הרבה דברים. אבל זה לא משנה. כי במקרה של בעיית אמון עולמית כל אירוע שכונתי הופך ליותר מכך. ואז לא שואלים שאלות, ולא מבחינים בין גרועים לגרועים פחות – פשוט מבריחים את הכסף למקום מבטחים. והיום מקום המבטחים העולמי זה ארה"ב.
    [ואז גם נשמח שעברנו במדדים הבינלאומיים למדינות מפותחות ולא נשארנו במתפתחות. כי אם היינו נחשבים מתפתחות מנהלי הקרנות פשוט יעבירו כסף ללא הבחנה באיזו מדינה מדובר אלא לפי נהלים מסודרים, ובמקרה שכזה היינו בבעיה גדולה הרבה יותר]

    ואני שוב מצטרף לממנטויל שבריחת הכסף הזאת לארה"ב תזיק יותר משתועיל ותוך מספר שנים בודדות תיבנה שם בועה שתתפוצץ (כמו בועת הדוט.קום של שנות ה-90 אחרי שהכסף ברח מאסיה).

    ואחרי כל המלל הארוך שלי. מה זה אומר לנו כמדינה?
    שום דבר. צריך להמשיך לעשות מה שעושים והכי טוב שאפשר. והכי טוב זה תעשייה אמיתית ולא בלוני פיננסים. חוסן לאומי חזק, ערבות הדדית בסיסית, הזדהות של האזרחים עם המדינה, שירותים איכותיים לאזרח (במה שכבר ניתן שיהיה איכותי כי אין תפקיד המדינה לצחצח נעליים לכל אזרח), מערכת מיסוי הוגנת, מערכת תחבורה טובה, מערכת חינוך טובה, השכלה גבוהה איכותית, מערכת תקשורת טובה, יזמות טכנולוגית, שליטה על מקורות אנרגיה ותשתיות הכרחיות ואידך זיל גמור ….

    אהבתי

  4. אני חולק עליך בנקודה הזו שבה אני נותן יותר קרדיט למשקיעים משאתה נותן, ואני חושב שיוכלו להבחין בין מדינה כמו טורקיה שבה יש הרבה ריקבון ושהסתבכה עם חובות מט"חיים לבין מדינה כמו ישראל שמצבה מעולה במובן הכלכלי (על אף הפגיעות הביטחונית), ונכון, גם הכללת ישראלים בשווקים המפותחים יכולה לתרום לכך. לכן בשורה התחתונה אני לא צופה עלייה של הדולר לעומת השקל, אלא אם בנק ישראל יחליט לעשות משהו נחוש באמת בנושא.

    אהבתי

  5. אני לא משווה בין טורקיה לישראל. המצב שונה לחלוטין. אני אומר שאיבוד אמון הוא תהליך הדרגתי שמתחיל בטורקיה והחברות שלה, ממשיך במדינות חצי-פריפריאליות (כמו רוסיה, סין, ברזיל והודו), ממשיך לשוליים של המרכז (ספרד, פורטוגל, איטליה, יון -קרי גוש האירו בכללותו) והלאה לתוך המרכז. ישראל אכן במצב טוב מאוד לעומת האחרים, וקשה לי למקם אותה במעגל המדויק.

    אולי אתה נותן קרדיט למשקיעים. אני חושב שזאת תמימות פרובינציאלית לחשוב שהאמון העולמי בכלכלת ישראל זהה לאמון שלך ושלי בכלכלה שלנו. זה לא כך. מה זה משקיעים? זה קרנות גדולות שקונות דפי עמדה של מכוני מחקר כלכליים, של מנהלי קרנות שצריכים לכסות את עצמם מפני הפסדים וצריכים להראות שהם עבדו לפי הספר. ואם תהיה החלטה להשקיע רק במדינות של A+ אז הכסף יעבור למדינות של A+, לא משנה איך קוראים למדינה.

    בכלל, האם יכול לקרות מצב שהדולר יתחזק מול כל המטבעות מלבד השקל? במערכת של שערי מטבע צפים תנועות ההון יגרמו לשקל להיחלש בדיוק כמו שאר המטבעות.

    אהבתי

  6. אתה זוכר שהורידו את הדירוג של אג"ח ממשלת ארה"ב לפני כשנתיים? מה הייתה התוצאה? בדיוק להיפך מהמצופה – התחזקות של האג"ח הדולרי בשווקים העולמיים. למה?
    כי הורדת הדירוג הכריחה את הקרנות לחזק את התיק מחדש והן זרקו אג"חים של מדינות מתפתחות וקנו אג"ח בטוח (יחסית) של ארה"ב.

    אהבתי

  7. כמו שכתבתי פעמים רבות בבלוג בניסוחים שונים – הבנק המרכזי הוא סופרמן שיכול לעצור את הליך אובדן האמון. הבנק המרכזי של טורקיה עשה ניסיון כזה ולא בטוח שיצליח כי טורקיה מסובכת עם חובות במט"ח.
    לעומת זאת איני רואה תהליך דומה קורה במדינות מתפתחות אחרות שהבנק המרכזי שלהם הוא באמת סופרמן בלי אזיקים.

    אהבתי

  8. כדי להעמיד דברים על דיוקם, הריבית על ה- Ten Year, הוא הבנצ'מארק לריבית האג"ח האמריקאי, זינקה מאז מאי אשתקד מ-1.6 אחוז לכמעט 3 אחוזים.

    אהבתי

  9. תראה, מדובר עדיין בריבית נמוכה מאוד, כך שאפשר לומר שזאת רק תגובה נורמלית לציפיות של השוק להפחתת רכישות האג"ח החודשיות של הפד. היות והריבית על האג"ח נקבעת בדרך של מכרז, ככל שיש פחות ביקוש כך הריבית עולה.

    אבל בו זמנית, זה עלול גם להוות איתות לאסון הממשמש ובא – אובדן אמון המשקיעים באג"ח המדינה האמריקאי, עלייה משמעותית של הריבית, מה שיאלץ את האוצר האמריקאי להקדיש נתח הולך וגובר מהכנסותיו רק לתשלום הריבית על החוב הלאומי, או לחלופין להדפיס כסף כדי לשלם אותו, מה שרק יגרום לאובדן אמון נוסף, עליית ריבית נוספת וחוזר חלילה, עד לקריסת שוק האג"ח.

    זה יהיה לא נעים, בלשון המעטה.

    אהבתי

  10. מה שקורה כאן הוא ההיפך – עליית הריביות מבשרת על עליית האמון בהתאוששות הכלכלה.

    אתה שוגה לדעתי בהבנת המעגליות של כסף – זה מצדיק פוסט..

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s