תובנות מדבריו של עתידן

אני מחבב את העתידן פרופ' דוד פסיג, אף שלא את כל דבריו מרחיקי הלכת על העתיד תמיד רצוי לקחת ברצינות גמורה.

הוא התראיין למגזין cafe, בראיון שנתקלתי בו רק היום (בעקבות פרסום ברוטר) ואמר לא מעט דברים מעניינים. אחד הטקסטים המעניינים בראיון, שמתכתב עם הבלוגוספירה הכלכלית העברית שבה בלוגים פופולאריים כמו "הכלכלה האמיתית" מבטאים עוינות כלפי השיטה הכלכלית הקיימת, הוא דבריו על שיטת החוב:

כמות הכסף בעולם היא סיבה נוספת. במאה האחרונה המין האנושי פיתח שיטות כלכליות גאוניות כגון: השיטה המוניטרית – שיטת 'החוב'. היא הפכה אותנו אמנם לעבדים אבל היא גאונית כי היא יצרה משאבים זמינים לכמויות גדולות מאוד של אנשים, בעזרתן יכלו לייצר משאבים עוד יותר גדולים, והכל על בסיס פיקציה, על בסיס חוב. יש לזה באגים אבל במאה האחרונה זו אחת הסיבות לקצב המואץ. לבן אדם יש היום כרטיס קטן מפלסטיק שבאמצעותו הוא יכול לקנות דברים, מבלי שיש לו משאבים, על סמך החוב העתידי. זה נקרא 'מכפיל כוח'.

אלו דבריו בנושא החוב, ולאמר מכן מוסיף פסיג בהקשר אחר:

"יש חוסר סינכרון בין ההתפתחות האנושית לבין ההתפתחות של המערכות האנושיות. כל המערכות – הפוליטיות, החברתיות, הגיאופוליטיות – מתקשות לעמוד בקצב ההתפתחות. המסגרות כיום מארגנות אותנו אך הן גם מעכבות את ההתפתחות שלנו.

אני חושב ששני ההיגדים האלו משלימים אלו את אלו, בצורה שפסיג עצמו אולי לא התכוון לה. שיטת החוב הייתה גאונית לאורך השנים, אבל הגענו כיום לרמה כזו של התפתחות ביכולת האנושות ליצור שפע, ששיטת החוב כבר לא מספיקה.

מה הבעיה הנוכחית בשיטת החוב? הבעיה בעיניי היא שכבר יש לאנשים כל כך הרבה דברים ממילא, שהם פשוט לא מוכנים לצבור חובות כדי לקבל עוד דברים.  למשל, בוא נסתכל על האזרח הגרמני, למה שלא יצא לבולמוס קניות וכך יספק עבודה לעמי דרום אירופה? כי הוא לא מוכן להיכנס לחובות לשם כך. למה הוא לא מוכן להיכנס לחובות? כי טוב לו במה שכבר יש לו היום. למה טוב לו במה שיש לו היום? כי גרמניה התפתחה מספיק כדי לספק שפע רב לכל גרמני.

אז מה עושים? לא צריך לבטל את שיטת החוב, אבל צריך להוסיף לה מרכיבים נוספים – הגדלת תקציבים ממשלתיים והורדות מסים מוגברות. בדוגמה הגרמנית, אפשר להציע שהממשלה הגרמנית תדאג, באמצעות תקציבים ממשלתיים וקיצוץ מיסים, שלאזרח הגרמני יהיה הרבה יותר כסף וכך יעשה הרבה יותר נסיעות ליוון ולספרד או יספק עבודה ליוונים ולספרדים בדרכים אחרות.  אם הממשלה הגרמנית תעשה כך, היא תתגבר על המכשול שפסיג מציין, הפיגור בהתפתחות המנגנונים החברתיים לעומת התפתחות האדם והטכנולוגיה, ותגאל את אירופה מהמשבר הכלכלי.

6 תגובות על ״תובנות מדבריו של עתידן״

  1. אכן שני היגדים מדהימים של פסיג, אבל אני לא רואה שום קשר בין שני היגדים אלו לבין מה שאתה טוען לגבי הגדלת תקציבים ממשלתיים והורדות מסים.

    השיטה המוניטרית שלנו היא אכן שיטה כלכלית גאונית, שכיום לא רק מארגנת אותנו אלא גם מעכבת את ההתפתחות של הכלכלה העולמית (בלשון המעטה), וכנראה נדרשת שיטה חדשה ומתאימה יותר.
    הגדלת תקציבים ממשלתיים והורדות מסים מוגברות אינן "שיטה כלכלית גאונית", בטח לא בתחילת המאה ה-21. גג אמצע המאה ה-20 בנוסח הקינסיאני. היינו שם וזה כבר לא עובד, בוודאות לגבי הגדלת תקציבים ממשלתיים. על הורדות מיסים עוד אפשר להתווכח ולשכנע.

    אהבתי

  2. ציטוט היום בכלכליסט: פאבר הביע התנגדות לשיעורי הריבית הנמוכים ומדיניות הדפסת כסף. "אם זה עוזר לכולם, מדוע לא כולם ברחבי העולם מחזיקים בשיעורי ריבית תמידיים קרוב לאפס? הרי לפי הטענה ככה כולם יהיו עשירים. הבנק המרכזי יוכל להמשיך להדפיס כסף ולא יצטרך לעבוד עוד. אני אוכל להישאר במיטה כל היום ולצאת לשתות בלילות. אם כך, בואו נמשיך להדפיס כסף וכולם יהיו מאושרים. חבל שזה פשוט לא מסתדר". לדבריו, שיעורי הריבית קרוב לאפס, שנמצאים ברמה הזו כבר קרוב לחמש שנים, מענישים את בעלי ההכנסות ואת החוסכים.

    אהבתי

  3. רק מדינות לא כל כך מפותחות מחזיקות בריביות גבוהות. והיא הנותנת – במדינות מפותחות באמת חלק מהאוכלוסיה יכול להישאר בבית ולא לעשות כלום, ועדיין יהיה די הרבה אוכל, בגדים ותרופות לכולם.

    אהבתי

  4. יש תקציבים ממשלתיים שראוי להם שיוגדלו ויש תקציבים שלא.. הכול תלוי בתמריצים שהם נותנים ובערך השיפורים ברמת החיים שיביאו איתם.
    אני לא חושב שהגדלת תקציבי ממשלה כשלעצמה היא הבעיה או שהייתה בעיה אי פעם. הבעיה נעוצה בקיומן של מערכות שבהן אין תמריצים טובים, דבר שלעתים הממשלה משמרת. לעומת זאת, כשתקציבי ממשלה מקדמים תמריצים טובים הם דבר חשוב מאוד.
    למשל, לאחרונה הייתה העלאה של מחיר כרטיס הנסיעה בתחבורה ציבורית – קשה לחשוב על דבר מטופש יותר, פחות צודק ופחות נכון כלכלית מזה. סבסוד תחבורה ציבורית זו דוגמה להוצאה תקציבית ממשלתית ראויה, מאחר שרצוי מהמון בחינות שיותר אנשים ייסעו בתחבורה ציבורית.

    אהבתי

  5. אני לא מצליח להבין למה הגדלת תקציב ממשלתי זה משהו רצוי?
    כתבת למעלה כדוגמא שסבסוד תחבורה צבורית זו מטרה ראויה, ואני שואל למה?
    מדוגמאות שאני מכיר בכל מיני תחומים, ברגע שהשלטון מתחיל לסבסד משהו, התוצאה לטווח הארוך היא הקטנה ביעילות של החברה המסובסדת, ועם הזמן גם עליה במחיר המוצר (או הורדה בערך שלו) בגלל חוסר היעילות הזאת.
    המחיר של מוצר או שירות הוא שכלול של הרבה גורמים כגון היצע, ביקוש, עלות יצור, שווי מותג וכו', וברגע שיש סבסוד יש עיוות של המנגנון הזה, וכתוצאה נגררים עיוותים נוספים.
    בנוסף, ברמה העקרונית, למה אדם שלא נוסע בתחבורה ציבורית צריך לשלם עליה בכל זאת?

    דוגמאות לטענה שכתבתי למעלה אפשר למצוא בכל המוצרים בפיקוח בסופר, בדיור ציבורי, בהשכלה גבוהה באמריקה (סבסוד הלוואות) ויש עוד הרבה..

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s