בין שתי נשים שמחזיקות את הכלכלה העולמית

מקרו כלכלה דקה אחת

שתי נשים מחזיקות כיום את הכלכלה העולמית ויקבעו את כיוונה. האישה האחת, ג'נט ילן, שקיבלה אתמול את אישור הסנאט למינויה ליו"ר הבנק הפדרלי, עושה את כל הצעדים הנכונים. בעידן שבו הקונגרס האמריקני משותק לחלוטין, היא מוכנה לעשות שימוש נועז במדפסת הכסף של הבנק הפדרלי כדי לאושש את הכלכלה האמריקנית וכתוצאה מכך את הכלכלה העולמית כולה. אולי מעולם לא היו חייבים רבים כל כך הרבה כל כך לאישה אחת ולשותפה להנהגת הכלכלה האמריקנית, היו"ר היוצא של הפדרל ריזרב, בן ברננקי.

האישה השנייה, קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, מתנהגת בצורה הרבה יותר מגומגמת. במהלך כל משבר גוש האירו היא שבה והצטיירה כמי שמוכנה לעשות את המינימום ההכרחי למען עמי דרום אירופה, אך לא דבר יותר מכך.   אם הייתה שולחת את מדינות דרום אירופה לדרכן ומאפשרת את פירוק הגוש, הייתה עושה טובה גדולה לדורות הבאים של האירופאים, שלא יצטרכו לסבול מעונשו של המטבע האחיד. לחילופין, אם הייתה נוקטת צעדים אמיצים כדי לשטוף את אירופה בכסף ומוכנה לקומם את בני עמה הגרמנים, גם אז הייתה ראויה להערכה. התנהלותה הנוכחית אינה מביאה לה כבוד, ולמרות הפופולריות היחסית שלה בארצה ובעולם (פרט לשנאה העזה שחשים לה ביוון), ספק אם ההיסטוריה תוקיר אותה במיוחד.

פורסם על ידי תמריץ

פורסם

31 תגובות בנושא “בין שתי נשים שמחזיקות את הכלכלה העולמית”

  1. לא ממש מסכים:
    לגבי ילן- יש תוכנית יציאה מההקלה הכמותית? הרי הדפיסו 3 טריליון $ ! ואין שיפור מהותי בכלכלות הריאליות, אלא רק בשווקים הפיננסים.
    האם נגידים אמורים להיות אחראים על מחירי נכסים פיננסים (שווקי הון)? לא חושב.
    איפה רעיון "שוק חופשי" שמוסמס ע"י אדון ברננקי (היום הוא קובע את מחירי המניות ולא השווקים!!) ?
    לגבי מרקל- היא, בניגוד למשל לאובמה, דווקא כן מקבלת החלטות.
    היא עושה מה שטוב לגרמניה ולאו דווקא מה שטוב לאירופה (מטבע אחיד אירו טוב לגרמנים). היא עדיין לא נשיאת פדרציית אירופה…
    למה שתפזר כסף? הגרמנים עם חסכן. יוונים/ספרדים/איטלקים עמים מושחתים שלטונית. היא צריכה לממן התנהגות פזרנית חסרת אחריות של עמים אחרים?! נו באמת..

    אהבתי

  2. לגבי ילן – בוא נניח שאין תוכנית יציאה, ושההקלה הכמותית תימשך ביתר שאת עד שנת 2080, ומה בכך? אז עד שנת 2080 הבורסות יעלו והאבטלה תרד.

    ברננקי וילן לא קובעים את מחירי הנכסים. הם שופכים המון כסף לשוק, ומטבע הדברים נכסים שהם יותר במחסור (כמו נדל"ן באזורים מבוקשים, נפט ומתכות) עולים, בעוד שנכסים שהם פחות במחסור, כמו כל מה שמיוצר ייצור המוני בסין, אינם עולים. את השאלה מה עולה ומה לא עולה לא הם קבעו.
    למשל עלות האנרגיה באמריקה יכולה הייתה לעלות הרבה יותר, אך בגלל תגלית פצלי הגז המחיר נשאר מרוסן. נדל"ן בערים שמגבילות בניה עולה הרבה יותר מאשר נדל"ן בערים שאינן מגבילות בניה. הדינמיקה הזו לחלוטין מחוץ להשפעתם.

    לגבי מרקל, נכון – היא עושה מה שטוב לגרמניה. אבל זה בדיוק מדגיש את הבעיה. לא יכול להיות שיהיה מטבע אירופאי אחיד שינוהל לפי מה שטוב לגרמניה. מה שכן, ניתן לטעון שהמנהיגים השוטים של יוון וספרד שהכניסו את ארצם לאירו ומותירים אותה שם אולי אשמים יותר ממנה.

    אהבתי

  3. 1.מחירי בורסות אמורים לשקף מצב כלכלי או ציפיות עתידיות ולא גחמות .
    אתה מכיר נכס שמחירו רק עולה? כשהוא יירד – הוא יירד חזק מאוד (מפולת??), כי מדובר באוויר חם.
    2.הנכסים שעלו לא פרופורציונלית הן המניות (בועה? ). סחורות ירדו, פיחותיים משמעותיים במטבעות מקומיים,נדלן עלה אבל לא בעשרות אחוזים. אין קשר לנכסים במחסור אלא לפמפום של נגידים.הדוגמאות שאתה מביא הן מהכלכלה הריאלית, אני מדבר על הניפוח בפיננסים.
    3.אתה צריך להבין שמדובר בניסוי שלא נערך אף פעם (הקלה כמותית בכזאת עוצמה). לא באמת יודעים ההשלכות לשנה -שנתיים הקרובות.

    אהבתי

  4. מחירי המניות כבר לא זולים, אבל גם לא מנופחים לפי הקריטריון ההיסטורי.

    הדימוי של הדפסת הכסף חסרת החשבון מתנגש עם המציאות שמגלה שהאינפלציה מעולם לא הייתה כה נמוכה.

    אהבתי

  5. אני רוצה להוסיף שאני מסכים שאכן התמריץ המוניטרי הוא בעל פוטנציאל בועתי, אבל כל עוד הממשלות מסרבות, בעצת כלכלני אחיתופל, להגדיל את הגרעון, הוא הדבר היחיד שיש.

    אהבתי

  6. העלייה במניות אינה רק פרי הזרמת כספים ע"י נגידי הבנקים המרכזיים, לפחות לא העלייה שראינו בשנה האחרונה. העלייה במניות נובעת גם מאובדן אמון במערכת האירופאית. ברגע שקברניטי האיחוד ואנשי קרן המטבע מדברים על הפקעה של 10% מכלל חשבונות הבנק של אזרחי האיחוד אז חלק מהאזרחים יוציאו את הכסף וישקיעו אותו בשוק המניות האמריקאי או הגרמני (או יישמרו אותו במזומן אם הם מפחדים ממניות).

    העליות לאחרונה במניות קורות במקביל להפחתת המעורבות של הפד ובמקביל ללחץ הציבורי כנגד המשך ההזרמות. והלחץ הזה מגיע אחרי שהציבור מבין שהעליות בגלל ההזרמות מיצו את עצמן. בוודאי שהן גרמו לעליית השוק לאחר המשבר אבל עכשיו אנחנו לאחר הרוויה.
    לכן נראה שהעליות האחרונות אין מקורן בהזרמות של ברננקי וילן אלא ממקור אחר שייתכן והוא המקור האירופי הנ"ל.
    מקור נוסף הוא יפן. אמנם שוק המניות עולה שם אבל המטבע יורד בגלל האבנומיקס ומשקיעים חיצוניים יטו חלק מההון שלהם החוצה מיפן בשביל לשמור על הערך הריאלי של ההון שלהם. וכמובן שהוא יופנה לשוק המניות האמריקאי.
    למה לשוק המניות האמריקאי ולא לשוק האג"ח?
    לדעתי זה בגלל ששוק האג"ח נחשב כבר רווי. החוב האמריקאי כרגע בשליטה אבל האמינות שלו לא בשמים.

    אהבתי

  7. אם הייתי אזרח אירופאי, הייתי מפחד מאוד מהפקעה (רעיון עיוועים כזה הועלה בארץ בשנות השמונים, אהרון פוגל מגולל בספרו איך הוריד את רה"מ שמעון פרס מכך). אבל לפי מה שאני שומע וקורא, לא נראה לי שהחשש הזה הפך להיסטריית המונים. אם כך היה קורה, היה יוצר לחצים אינפלציוניים, ואולי זה לא רע כל כך.

    אהבתי

  8. אכן לא נוצרה היסטריית המונים, אבל מספיק שמעט יחשבו כך בשביל שתיווצר תגובת שרשרת.
    למה לחצים אינפלציוניים? דווקא לחצים דיפלציוניים.
    נכון שבישראל מצב כזה היה יוצר בעבר בועת מחירים בנדל"ן, אבל זה בגלל שהציבור אז הרגיש שהשקל חלש והנדל"ן חזק (ולכן מחירי דירות ושכירות היו נקובים בדולרים). אבל בארצות ללא מסורת של קניית דירות ושל חוקים מאוד קשיחים לגבי מיסי קנייה והגנת דיירים, וכאשר האזרח מרגיש שהמטבע שלו חזק (וזה נכון ביותר עבור האירו) תינתן העדפה להברחת הכסף לארה"ב (בעיקר מניות אם יש לך סכום כסף נכבד) או החזקה של אירו במזומן (אם יש לך מעט כסף ואתה גם פטריוט).

    וההוכחה הטובה ביותר זה קפריסין – שם הממשלה חילטה אחוז מהפקדונות ולמיטב ידיעתי לא נצפו שם לחצים אינפלציוניים.

    נ.ב
    סיימתי השבת את ספרו של פוגל. ספר מעניין.

    אהבתי

  9. אם בכל גוש האירו יאבדו אמון בפקדונות, מן הסתם יווצרו לחצים אינפלציוניים. האירו יהיה מטבע שלא יהיה אהוב על אף אחד, וכולם יעדיפו כל נכס אחר על פניו, כך שערכו ילך ויירד (נכון שתיאורטית יכול להיות שכולם יעברו למזומן בכספות, ואז הלחץ יהיה דפלציוני, אבל מבלי שבדקתי – אני בספק אם חלה עלייה עצומה בכמות האירו במזומן הנמצא במחזור).

    לעומת זאת, אם רק במדינה אחת בגוש יאבדו אמון, הכסף יעבור למדינות אחרות ובאותה מדינה יווצרו לחצים דפלציוניים (יהיה לבנקים המקומיים פחות כסף לתת איתו אשראי).
    נראה לי שהמצב בפועל יותר תואם לאפשרות השנייה, ולכן אני מניח שהכסף מדרום אירופה עובר למדינות אירופאיות אחרות ולאו דווקא לארה"ב.

    אהבתי

  10. לא מצאתי באתר של הבנק האירופאי מידע על כמות המזומן (M0) [מצאתי מידע על כמות מטבעות וכדומה אבל לא בחלוקה המוכרת של ה-M-ים], אבל יש מידע על כמות הכסף הכוללת (M3):
    http://sdw.ecb.europa.eu/quickview.do?SERIES_KEY=117.BSI.M.U2.Y.V.M30.X.I.U2.2300.Z01.A
    והוא בבירור יורד. וגם מדד המחירים יורד:
    http://sdw.ecb.europa.eu/quickview.do?SERIES_KEY=122.ICP.M.U2.N.000000.4.ANR

    כאמור לא מצאתי מדד שמכונה M0 באתר האירופאי אבל יש מדידה של כמות המזומנים במחזור:
    http://sdw.ecb.europa.eu/quickview.do?node=5274891&SERIES_KEY=195.BKN.M.U2.NC10.B.ALLD.AS.S.Q
    הכמות בעלייה, אבל לא נצפה שינוי משמעותי לאחרונה.
    אבל אם M3 בירידה וכמות המזומן עולה (הגרף הנ"ל לא כולל מטבעות אלא רק שטרות), אז ייתכן ויש מעבר למזומן.
    אך שוב, חסר מידע מפורט ולא פחות מכך – זמן לנתח אותו.

    לנתונים נוספים ראה:
    http://sdw.ecb.europa.eu/

    אהבתי

  11. אז חשבתי שמשבר האירו הוא הסיבה שההיסטוריה לא תעריך את אנגלה מרקל. מאז צץ משבר הפליטים החמור בהרבה שמרקל תיפקדה בו בצורה איומה. היא צריכה כבר לפרוש. גרמה מספיק נזק, כמו שכתב אתמול אחד מפרשני הניו יורק טיימס: http://www.themarker.com/wallstreet/1.2819408

    מרקל מזכירה את גולדה. יש משהו מקסים באישה מבוגרת וחזקה ששולטת ללא עוררין. אבל בסוף המציאות טופחת על הדימוי הרומנטי. הטעויות של מרקל חמורות בהרבה מאלו של גולדה. קשה לדעת אם אפשר היה למנוע את מלחמת יום כיפור, אבל את השטויות שמרקל עשתה בסוגיית האירו ובסוגיית הפליטים בטח שניתן היה למנוע.

    אהבתי

  12. מרקל דווקא מצטיירת בעיני כפוליטיקאית מוכשרת. בעניין המהגרים היא פועלת לפי "חוק הקטסטרופה". אם הייתה מתנגדת מראש להגירה הייתה מצטיירת כקסנופובית, גזענית וחשוכה. עכשיו היא מצטיירת כרחומה ונאורה, שליבה במקום הנכון אבל המציאות מחייבת אותה לנקוט צעדים קשים, להגבלת ההגירה וניהולה. ההצלחה או הכישלון ייקבעו לפי התנהלותה בהמשך.

    אהבתי

  14. מרקל גם יצרה נרטיב מוצלח עבור הגרמנים: רצינו לסייע לפליטים, אבל התנהגותם טפחה על פנינו, ונאלצנו לסגור את השערים.

    אהבתי

  16. הגזמת. הגירה נמדדת באחוזים, זו בעיה שמצטברת באיטיות ובהדרגה. מתקפת פתע זו סכנה מיידית לקיום המדינה.

    בנוסף, אף אחד לא היה מתנגד אם מתקפת הפתע הייתה נמנעת, אך יש מתנגדים לסגירת שערי ההגירה.

    אהבתי

  19. "בהמוניהם" — כמה זה באחוזים?
    (אתה רשאי להכפיל ב-2 בשביל האישה שהמהגרים הצעירים יביאו בעתיד).

    אהבתי

  20. לקבל מיליון מהגרים מוסלמים צעירים בפחות משנה כאיזה אמצעי טקטי? בגרמניה יש 80 מיליון תושבים ואחוז הצעירים בהם נמוך יחסית. על פי העיתונאי שציטטתי מניו יורק טיימס, פחות מעשרה מיליון בני עשרים ומשהו.

    אהבתי

  21. לגרמניה יש ניסיון חיובי למדי (או לפחות נחשב ככזה) עם הגירה של תורכים/כורדים, שכיום מהווים כמיליון וחצי. סוריה קרובה גיאוגרפית לתורכיה והמהגרים משם נתפסים כדומים (לא יודע אם בצדק או לא).

    סמוך-לפני ההגירה מסוריה, עלתה שאלת ההגירה מאפריקה. אז בנוסף לשיקול שתיארתי, מרקל בעצם ביצעה פה דבר נוסף: הרוותה את יכולת הקליטה של גרמניה במהגרים (מועדפים) מסוריה, ועכשיו "אין אפשרות/קיבולת" לקבל מהגרים מאפריקה.

    פוליטיקה היא אמנות האפשרי. פטור בלא כלום ממהגרים אי-אפשר.. (וגם לא צריך, לתפיסתה).

    לדעתי קבוצת ההשוואה הנכונה היא לא בני עשרים ומשהו אלא כלל האנשים בגיל הילודה או פחות מזה.

    אהבתי

  22. תיקון: אני חושב שהמספר 1.5 לא כולל את (כל) צאצאיהם של המהגרים התורכים/כורדים.

    אהבתי

  23. טורקיה עשירה בהרבה מסוריה, ואין בה עריצות ואנטישמיות כמו בסוריה (אף שגם דמוקרטיה גמורה ואהבת ישראל אין). זה יכול לרמוז שטורקים הם קלים יותר להתאקלם כמהגרים.

    אהבתי

  24. יכול להיות.

    ומכיוון אחר: יכול להיות שהגרמנים טובים יותר מהצרפתים (למשל) בלקלוט מהגרים. למה? הגרמנים נוקשים, שמים גבולות, מדברים ברור ומתכוונים למה שאומרים, ואוכפים. (זה לפחות הסטריאוטיפ).

    אהבתי

  29. … אבל תמונת האבטלה מנופחת. לא 80% אלא:

    The unemployment rate for people of Turkish origin in Germany stands at 10.4 percent against the national average of 6.4 percent.

    אהבתי

  30. אבל במקום אחר:

    The unemployment rate among Turks in Germany is 30 percent according to TAVAK figures, compared with the overall unemployment rate of 5.90 percent.

    אהבתי

  31. מבקר , אתה כמובן צודק שנתון של80% נראה מוגזם.
    האמת שזמני קצר וחיפשתי ולא מצאתי מאמר שקראתי לפני כשנתיים(ייתכן אפילו מהבלוגוספירה הישראלית) שהראה שההוצאות על ההטבות הסוציאליות המוגזמות למהגרים בעשור האחרון לא רחוקות מהחוב הלואומי הגרמני של כ ש2 טריליון יורו.
    אז בלי קישור ואימות הנתונים… זו אנקדוטה ששוה לבדוק. אנסה מאוחר יותר.

    אהבתי

כתיבת תגובה