הצמיחה שלא נספרת

הנתונים המספריים של הצמיחה בעשרים השנים האחרונות, בארץ ובעולם, הם לא מרשימים מאוד. שוב ושוב עיתוני הכלכלה מזכירים זאת כשהם מבקרים את הקפיטליזם הנוכחי ואת התועלת המוגבלת שיוצאת למעמד הביניים ממנו.

אבל מספרים הם דבר מת, וכמו שהזכרתי פעמים רבות בהקשרים שונים, אין גבול לנזק כאשר סוגדים למספרים במקום למציאות המורכבת והמעניינת בהרבה שנמצאת מאחוריהם.

מה שקרה בעשרים השנים האחרונות אינו בעיה בצמיחה כמו בעיה סטטיסטית באומדן הצמיחה. לרשות בני האדם, ואפילו העניים שבהם, הועמדו כלים מדהימים. אבל דווקא בשל העובדה שכלים אלו ניתנו בחינם, או כמעט בחינם, יש קושי רב להכניסם באומדן הצמיחה, ולכן נתוני הצמיחה הכלכלית פשוט מדלגים עליהם.

אדגים זאת בצורה פשוטה:  נניח שבשנות התשעים היה אינטרנט, על כל שלל התפקידים המדהימים הנוכחיים שלו ובראשם יכולת  הגישה למאגר הידע האנושי האינסופי בלחיצת כפתור, ובני אדם היו מרבים להשתמש באינטרנט, אבל משלמים עליו 20 או 30 אחוז מהכנסתם, ואילו עתה היינו מגיעים למצב שבו האינטרנט הוזל מאוד, אם כך ניתן היה להכניס שינוי זה בנתוני הצמיחה ולמצוא שהייתה צמיחה משמעותית. למשל, אם הייתה הוזלה של 90% במחירי האינטרנט, ניתן היה לומר שמה שיכולים היו 10 דולרים לקנות ב-1993, יכול דולר אחד לקנות היום. במילים אחרות, ניתן היה לומר שהדולר הנוכחי צמח, בתחום טכנולוגיית המידע, להיות שווה פי עשרה ממה שהיה ב-1993. את השינוי הזה ניתן היה לכמת בצורה פשוטה ולהכניס לנתוני הצמיחה.

דא עקא, כל זה לא קרה. משום שהצמיחה מ-1993 הייתה הרבה יותר מדהימה. זה לא שלא היה אינטרנט בזול ב-1993. לא היה אינטרנט בכלל נגיש להמונים בצורתו הנוכחית ב-1993.  אם כך, איך תוכל הלמ"ס או מקבילתה באמריקה להכניס לנתוני הצמיחה את יכולתנו לגלות בתוך שניות מידע עצום על כל דבר, משם מדינה באפריקה ועד פיתרון לבעיה רפואה מציקה, ובאותה מהירות לתקשר עם חברים, למצוא בני זוג, לשמוע מוזיקה ולראות סרטים וסרטונים מכל העולם, או סתם לקרוא בלוגים כלכליים? אין לה שום דרך לכמת את היכולת הזו. ועל כן היא באמת לא מכלילה אותה בצמיחה.

אני לא בטוח בכך, אבל אני בספק אם אפילו את יכולתם של ישראלים לקנות בזול באתרים כמו אי-ביי, אמזון ועלי באבא, הלמ"ס מכניסה לחישוביה.

כך, חלק מהדברים החשובים ביותר לבחינת הצמיחה אינו נכלל כלל במספרים הטיפשים שאמורים לתאר צמיחה, ומוצגים בעיתונות הכלכלית כאמת צרופה המצדיקה אידאולוגיה כזו או אחרת.

מודעות פרסומת

4 תגובות על ״הצמיחה שלא נספרת״

  1. מסכים לעיקרון שלך להפסיק לסגוד למספרים מדומיינים.
    אבל יכול להיות שהאינטרנט ודומיו כן נספרים בנתוני הצמיחה: אם פעם שילמתי על תוכנה מסוימת והיום יש אתר חינמי ברשת שמעניק לי את אותו השירות – אז יש לי כסף מיותר שילך לצריכה או חיסכון ובצורה זאת הוא יופיע בנתוני הצמיחה.
    אם מדען גילה תרופה למחלה ועכשיו יש פחות תחלואה אז הכסף שהלך עד כה לריפוי נשאר זמין למטרות אחרות ושוב הוא יגביר את הצמיחה.
    אני צודק?

    אהבתי

  2. שוב פעם – בתנאי שיהיה מי שידפיס מספיק כסף…

    כתבתי על זה בעניין של הסלולר ורפורמת כחלון – לכאורה התפנה לנו כסף לדברים אחרים, אבל זו בעיה לטעון זאת – כי מנגד הכסף הזה היה בשימוש כבר קודם, רק שהוא עבר לכיס של סלקום ואורנג', והם השתמשו בו לצרכיהם. אז לא ברור האם המשק בכללותו הרוויח משהו. בנוסף יש פגיעה נוספת במנגנון לקיחת הסיכונים במשק – נפגעה הנכונות של דנקנר ודומיו ליטול הלוואות, ושל הבנקים להעמיד אשראי וכו'.

    לכן רפורמות כמו זו של כחלון הן טובות – אבל רק אם יהיה מישהו שיהיה מוכן להדפיס מספיק כסף. רק אז המשק כולו יוכל להפיק תועלת מפירות הרפורמה שיגברו על הנזק שנגרם לחברות שהפסידו מהרפורמה.

    אבל כל זה מתייחס לתסריט הקל – שבו צמיחת טכנולוגית המידע מתבטאת בכך שפעם שילמנו הרבה כסף והיום אנחנו משלמים קצת. זה תסריט שאפשר איכשהו להכניס לנתוני הצמיחה (גם בגלל הכסף שהתפנה ולדעתי בעיקר כי הלמ"ס תמדוד את הירידה במדד המחירים לצרכן).

    מה עם התסריט ההולם יותר את מה שקרה בעידן האינטרנט – פעם לא שילמנו כלום ולא קיבלנו כלום. היום אנחנו לא משלמים כלום (או משלמים מעט מאוד) ומקבלים המון. איך מכניסים שיפור כזה לסטטיסטיקה? אין דרך למעשה.

    אהבתי

  3. אני רוצה להדגיש שהדפסת כסף בתגובה לשינוי מבני לטובה במשק היא ההתנהגות הרגילה – הלמ"ס רואה שהייתה ירידה במחירים או שיפור באיכות המוצר בתחום מסוים במשק, מגיבה בעדכון כלפי מטה של המדד, ובנק ישראל מגיב בירידת ריבית, שהיא סוג של הדפסת כסף.

    רק הסיטואציה שבה אנחנו שרויים – כה קרוב לגבול ריבית האפס – הורסת את כל מעגל האיזון החוזר הזה. קשה ולא אפקטיבי להדפיס כסף באמצעים הרגילים. אלמלא הייתה קרנית פלוג זועקת שלא בחוכמה על הגרעון – אפשר היה פשוט להגדיל הגרעון, אבל גם זה לא קורה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s