העידן הכלכלי האבסורד

הכתבה בכלכליסט מתארת את האבחנה היפה של לורנס סאמרס על כך שאנו חיים בתקופה של קיפאון, בשל ביקושים נמוכים. כלומר – יש שפע עצום בעולם, ואנשים פשוט לא רוצים מספיק לצרוך את השפע הזה. או שאולי הם רוצים, ואין להם מספיק כסף כדי לצרוך אותו, מצד אחד. ומצד שני, הם לא מספיק להוטים לו כדי להיכנס לחובות לשם צריכתו.
התובנה הזו מעוררת את התחושה שאנחנו חיים בעולם אבסורדי שבו הפיתרון הכלכלי שבכל הדורות היה הכי קל, הכי מושחת והכי גרוע – פשוט לתת לממשלה להדפיס המון כסף ולהרעיפו על ההמונים – הופך להיות הפיתרון הנכון והמתאים לזמננו. אם להמונים יהיה כסף, תיפתר בצורה פשוטה בעיית הביקושים הנמוכים. יהיה להם כסף והם יקנו איתו דברים. אבל מאחר שלאורך הדורות הפיתרון הקל והפשוט של הרעפת כסף על הציבור הוציא לעצמו כזה שם רע, הכלכלנים הבכירים שמייעצים לממשלות לא מעזים להגיד אותו בקול גם בעת הנדירה הזו, שבה הגיע זמנו, פרט לכלכלן בריטי אמיץ אחד, אדייר טרנר.  על כן הוא נותר לא ממומש.

האם העידן הכלכלי האבסורדי הזה תקף גם במדינתנו? כן ולא.

כן, אנחנו חלק מהעולם הגדול וברבים ממוצרי הצריכה יש שפע, ויש יותר היצע מאשר ביקוש.

לא, מהבחינה הזו שיש מוצר אחד שאין בו שפע אלא מחסור קשה והוא דירות מגורים.  כשבנק ישראל עסוק בהורדות ריבית, שהן צורה חלשה של הדפסת כסף, הוא בהכרח מנפח את מחיר המוצר האחד שיש בו מחסור אמיתי.

מודעות פרסומת

2 תגובות to “העידן הכלכלי האבסורד”

  1. mementoil Says:

    לאף ממשלה אין כסף משל עצמה.
    כאשר היא מדפיסה כסף ומחלקת אותו להמונים כדי שיקנו איתו משהו, היא לא מייצרת עושר חדש. היא פשוט שוחקת את ערך המטבע, ובאופן זה מעבירה עושר מכיסם של אלה שיש להם, לכיסם של אלה שאין להם.

    זה לכשעצמו הוא בעיני פעולה מפוקפקת, שכן היא מעניקה פרס לבזבזנים על חשבון החוסכים, לחסרי הכישרון על חשבון המוכשרים ולעצלנים על חשבון החרוצים.

    אבל אפילו מי שמאמין בחלוקה מחדש של ההון חייב להבין שהתעלול הזה אינו עובד. במוקדם או במאוחר הסוחרים יגיבו לעלייה הפתאומית הזאת של הביקוש בעליית מחירים, שתהיה מקבילה בקירוב לשיעור שחיקת ערך הכסף, ותבטל את השפעתה. הביקושים שוב ידעכו ונחזור בדיוק לנקודת המוצא.

    תיאורטית, הממשלה יכולה לנסות לחזור על תעלול הדפסת הכסף שוב ושוב, ללא הפסק, במטרה לשמר את האפקט, וממשלות רבות במהלך ההיסטוריה אכן ניסו לעשות זאת. לתהליך זה אנחנו קוראים היפר-אינפלציה, ותוצאותיו ההרסניות מוכרות היטב.

    אז לסיכום, אין ארוחות חינם, וגם אין שיטות קסם להיחלצות ממשבר.

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    תודה על התגובה. אסביר מדוע איני מסכים – התפיסה שאתה מציג היא תפיסה של כלכלה כסכום אפס. נותנים לאחד, אז בהכרח לוקחים מהשני. למרות שאתה בא מהקוטב האידיאולוגי השני, בסופו של דבר זו תפיסה שדומה מאוד לקומוניזם – אם ניקח מהעשיר וניתן לעני, אז לעשיר יהיה פחות ולעני יהיה יותר.
    חוק שימור שכזה. אבל כפי שכתבתי בפוסט אחר, אין חוק שימור לכסף.
    הסיבה היא שכסף הוא לא באמת עצם פיזיקלי בעולם, אלא יותר קונספט דמיוני שגורם לאנשים לפעול. במילים אחרות – תמריץ.

    נניח מצב שבו אנחנו מצויים בשפל כלכלי, כדוגמת מה שקרה בתחילת 2009. כולם בפחד, כולם בחרדה. אף אחד לא רוצה לשכור עובדים או לקנות בחנות. מה יקרה אם עכשיו הממשלה או הבנק המרכזי יציפו את השווקים בכסף – התוצאה תהיה שהפחד ייעלם. בניינים שאחרת לא היו נבנים, ייבנו פתאום – כי יש קבלן שיהיה מוכן לקחת את הסיכון. הוא יודע שיוכל לקבל תמורה ממלאי הכסף החדש שנוצר. ילדים שאחרת לא היו נולדים – יוולדו פתאום, כי ההורים חושבים שיוכלו לעמוד בהוצאות. יש מי שיעסיק אותם. אפליקציות שאחרת לא היו נוצרות, כי איש לא היה נותן מימון לסטרט-אפ, יווצרו פתאום.
    כך, הכסף שכאילו נוצר יש מאין יוצר דברים אמיתיים בעולם.

    אכן, אין טעם בתמריץ שכזה, אם במילא אנחנו מצויים בבום כלכלי, שבו אנשים לוקחים המון סיכונים. לכן לא היה טעם במדיניות מרחיבה בשיא בועת הדוט קום בשנת 2000 למשל, ואז נדרשו ריביות גבוהות.
    כיום אנחנו מצויים בשלהי תקופה שאופיינה בנכונות נמוכה מאוד ללקיחת סיכונים. היה זה תפקידו של גורם ממשלתי להיכנס ולהפחית את הפחד,וזה מה שברננקי עשה בארה"ב ופישר עשה בארץ, פחות מדי באומץ לטעמי, אבל בטווח הארוך הם סיפקו את הסחורה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: