אז מה האלטרנטיבה?

בכלכליסט מראיינים באהדה סוחר בשירות הבנק הפדרלי שאחרי שעזב את תפקידו מביע התנגדות נחרצת למדיניות "הדפסת הכסף" של הבנק המרכזי.

יש לי שתי שאלות – שאלה ראשונה. על סמך קובע הסוחר הנכבד ש"המציאות רעה מאוד". באיזה מובן היא רעה? בכך שאנחנו חיים בעידן השפע הכלכלי המופלא ביותר בתולדות האנושית? בכך שאפילו מדינות העולם השלישי, שידעו מחסור ורעב נוראים, מצטרפות לכלכלת השפע הגלובאלית בקצב מסחרר? אם נזכרים בכך שהבעיה הכלכלית שייסרה את האדם משחר ההיסטוריה היא לא כל מיני מספרים בגליונות נייר שלא מסתדרים, אלא מחסור אמיתי – מחסור בלחם עד חרפת רעב, מבינים את גודל ההישג של הקפיטליזם שפתר לנו את הבעיה הזו, עד כדי כך שבמקום לעסוק בה, אנשים הופכים עצמם לנביאי זעם בשל שטויות חסרות חשיבות אמיתית כמו מאזנים כספיים של בנקים.

שאלה שניה שלי – אני מבין שהסוחר מתנגד להמשך ההקלה הכמותית, מה שמכונה "הדפסת כסף". שאלתי היא מה האלטרנטיבה? אם האלטרנטיבה היא שיתנו את הכסף ישירות למעמד הביניים, למשל באמצעות הגדלת הגרעון והורדת מסים על מדרגות ההכנסה הבינוניות והנמוכות, סבבה – מסכים, זו אלטרנטיבה עדיפה.

אם האלטרנטיבה היא שלא ידפיסו שום כסף, ויתנו לעולם הכלכלי לקרוס באש ובתמרות עשן כמו בשפל בשנות השלושים, זו אלטרנטיבה איומה ונוראה לכולם – גם לעשירים וגם לעניים וגם לאלו שבאמצע.

מודעות פרסומת

10 תגובות to “אז מה האלטרנטיבה?”

  1. יאיר Says:

    1. בתשובה לשאלה הראשונה – אתה מכניס לפה המרואיין דברים שהוא לא אמר. הוא לא נגד הקפיטליזם ולא נגד עידן השפע.

    2. בתשובה לשאלה השנייה – המרואיין אומר בפירוש ש:

    "הבעיה [בהקלה כמותית] היא שעליות המחירים האלה לא ממש מחלחלות לשאר הכלכלה. ראינו עלייה עצומה בשוק המניות, אבל ל־50% מהאמריקאים אין אפילו מניה אחת … ההקלה הכמותית עזרה לתאגידים אמריקאיים לא פיננסיים לחסוך כ־700 מיליארד דולר – הם יכולים לגייס כסף בזול. ובכל זאת, יותר מאי פעם, החברות האלה לא משקיעות בכלכלה ולא שוכרות עובדים חדשים. כך שאף על פי שיש ערך מסוים למדיניות הזאת, מעט מאוד ממנו מגיע לאנשים רגילים".

    הוא לא נגד "לחלק כסף" הוא נגד "לחלק כסף לתאגידים פיננסיים", קרי בנקים.

    האלטרנטיבה היא או לתת כסף ישירות לאזרחים (כפי שאתה הצעת) או לתת כסף לעסקים ממשיים או ליצור מקומות עבודה ישירות ע"י הממשלה. כל אחד יבחר באופציה שלו, לפי מיקומו בגרף קפטליזם/סוציאליזם.

    והאופציה הכי שמרנית היא להשקיע בחינוך ותשתיות ולחכות שהמשבר ייפתר. בכל מקרה טענתו, הצודקת לדעתי, היא שלתת כסף לבנקים משרת בעיקר את הבנקים.

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    אני לא יכול לקבל את זה שמעט מאוד מההקלה הכמותית מגיע לאנשים רגילים. אנחנו מכירים מדינות שלא יכולות לעשות הקלה כמותית, כמו יוון וספרד, והאבטלה שם מגיעה ל-25%. בהיעדר הקלה כמותית, יכול להיות שזה היה המצב גם בארה"ב, ממש כמו בשפל הגדול. ומי שזוכר את עוצמת ההיסטריה והפאניקה ב-2009, מבין שזה לא תסריט מופרך בכלל. תסריט שהתפוגג כשאנשים קלטו שברננקי הוא סופרמן, שיכול להדפיס כמה כסף שיירצה.
    אז אם ההקלה הכמותית מנעה את התסריט הזה, אי אפשר להגיד שהיא לא נתנה כלום לאנשים הרגילים.

    אבל ביסודו של דבר אני מסכים – מדיניות של העברת כסף ישירות לצרכן תהיה אפקטיבית יותר מהקלה כמותית. אבל הסוחר הנ"ל ציין בראיון שני כלכלנים שכמדומני שקוראים להימנע גם מהקלה כמותית וגם מכל סוג אחר של הרחבת תקציבים והרעפת כספים. זה מתכון לקטסטרופה.

    אהבתי

  3. יאיר Says:

    את פלדשטיין אני לא מכיר.
    את טיילור קצת יותר – אני מנוי לבלוג שלו מלפני כשלושה חודשים. ת'כלס יש לו השגות מסוימות על הקלה כמותית אבל זה בתוך המסגרת האקדמית הפוליטית בארה"ב כלומר "ארגנו לי כנס, תנו לי במה לנאום, אדבר נגד, תמחאו לי כפיים, ארד מהבמה, אצטלם, אחזור לפקולטה עם התמונה, ואח"כ עולם כמנהגו נוהג". כפי שהתכתבנו בעבר, המאבק האמיתי על דרכי הפעולה המעשיים בעת הזאת אינו במרכז, בין מונטריסטיים לקינסייאנים. ברי הפלוגתה האמיתיים הם MMT משמאל ואוסטרים מימין.

    אהבתי

  4. ששון Says:

    אתה מציין:
    "על סמך קובע הסוחר הנכבד ש"המציאות רעה מאוד". באיזה מובן היא רעה?"
    אולי כרגע זה לא נראה לעין, אך היסודות המעורערים יתמוטטו בעתיד? אולי זה לכשלעצמו יביא ל "לעולם הכלכלי לקרוס באש ובתמרות עשן כמו בשפל בשנות השלושים"?

    אני חושב שזה מאוד קל להעביר ביקורת על דעת האחר ולהפריז ביתרונות דעתך, וזאת ללא נימוק – מה דעתך אם ההדפסות ימשו לנצח? האם לא יהיה כאוס?

    אהבתי

  5. יאיר Says:

    זה שיש בספרד ומדינות נוספות באירופה אבטלה של 25%, זה לא בהכרח בגלל שהן לא ביצעו הקלה כמותית, אלא מסיבות אחרות.
    אירופה בחרה בצנע, אבל צנע הוא לא הופכי לגמרי להקלה כמותית. הקלה כמותית היא במישור המוניטרי בעוד שצנע במישור הפיסיקלי. האם אין אפשרות לבצע הקלה כמותית בעוד הממשלה מצמצמת שירותיה? אין מספיק אגרות חוב ממשלתיות פנויות לקנייה שהונפקו בעבר או ממשיכות להיות מונפקות במהלך הצנע? חסרים בנקים-זומבים שניתן לקנות מהם את ה"נכסים הרעילים" שלהם?

    זה שיש אבטלה גבוהה באירופה זה לא רק תוצאה שאין בה הקלה כמותית.

    אהבתי

  6. תמריץ Says:

    הי ששון, זה לא שרשמתי איזושהי תגובה קצרה לדבריו, וזהו. כל הבלוג שלי מהווה תשובה לטענות מהסוג שאתה מעלה. כאוס פורץ כשקורים דברים רעים אמיתיים בעולם האמיתי. משחקים פיננסיים אינם יוצרים כאוס, אלא אם הם משבשים בצורה דרמטית את האופן שבו אנשים מתנהגים, ואת התמריצים שמופעלים עליהם. כפי שאנחנו נוכחים לראות כבר כמה שנים, ההקלה הכמותית אינה משבשת דרמטית שום דבר, אלא להיפך – משיבה באיטיות את היציבות לשווקים.

    איך בדיוק יווצר כאוס כתוצאה מההקלה הכמותית? השוטרים לא יקבלו משכורת? הכבאים ישבתו? הסוהרים יפתחו את הסורגים? אף אחד מהדברים האלו לא יקרה כתוצאה מההקלה הכמותית.

    אהבתי

  7. תמריץ Says:

    יאיר, מה שאתה מתאר מייצג את דרך הפעולה של בריטניה בשנים האחרונות – שימוש משמעותי בכלים מוניטריים תוך כדי צנע פיסקלי. זה לא עבד מושלם, אבל אכן האבטלה בבריטניה אינה מאוד גבוהה.

    לעומת זאת, לספרד וליוון אין בנק מרכזי שישתמש עבורן בכלים מוניטריים, ולכן כל המושג של הקלה כמותית למעשה לא רלוונטי אליהן. אין לי ספק שבזמן שלום אף מדינה מערבית שהכלכלה שלה מתנהלת לפי קווים קפיטליסטים לא יכולה להגיע לאחוזי אבטלה כאלו, וזאת בתנאי שיש לה בנק מרכזי עצמאי משלה שמפעיל הקלה כמותית אינטנסיבית.

    תיאורטית, הבנק המרכזי האירופאי יכול היה להפעיל הקלה כמותית משמעותית מספיק בשביל לעזור לספרד וליוון, אבל הקלה כמותית כזו תפגע במדינות אחרות בגוש, תחולל בהן בועות פיננסיות ואולי אף אינפלציה, ולכן הוא לא יעשה זאת.

    אהבתי

  8. תמריץ Says:

    אני לא בטוח שלקיינסיאנים אין ויכוח עם המוניטריסטים בעת הזו. כדאי לקרוא את פול קרוגמן כדי לראות זווית קיינסיאנית. באופן מעשי – בזירה החשובה ביותר לוויכוח, הקונגרס האמריקני בוושינגטון, השליטה הרפובליקנית בבית הנבחרים מונעת צעדים קיינסיאניים, ולכן הקיינסיאנים נואשו ותולים עיניהם בברננקי וילן שיגשימו מוניטריסטית את ההרחבה הכספית שהקונגרס לא מוכן לעשות.

    אהבתי

  9. יאיר Says:

    ראה רעיון למיצוי כספי ההקלה הכמותית כך שיגיעו לאזרחים:
    http://armstrongeconomics.com/2013/11/27/the-2-3-trillion-nobody-mentions-about-quantitative-easing/

    אהבתי

  10. תמריץ Says:

    כיום הפרדל רזרב משלם ריבית של 0.25% על הפקדונות של הבנקים אצלו. הוא יכול להפחית את הריבית הזו, וככל הפחתת ריבית, גם זו, אם תתממש, צפויה לתרום לצמיחה ולהפחית אבטלה. דא עקא, ספק אם הפחתת ריבית של 0.25% תהיה בעלת משמעות דרמטית כלשהי. לכן קשה לי להניח שיהיה די בה כדי לשנות בצורה מהותית את המצב הנוכחי.
    צריך רעיונות נועזים יותר להתגברות על גבול ריבית האפס.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: