אין חוק שימור לכסף

אקדיש רשומה להבהרת נקודה שכתבתי עליה בתגובה לפוסט קודם.

אחת השאלות הכלכליות של התקופה האחרונה היא האם כדאי למסות את חברות הענק וכך להקל את הנטל על עסקים קטנים או לתת יותר כסף לרווחה, ביטחון וחינוך.

תשובתי היא לא. אני לא מאמין שבאמת ניתן לקחת כסף מחברות הענק ולהעביר אותו באופן חלק ופשוט לעסקים קטנים. במקרה הרע, חברות הענק יברחו והעסקים הקטנים שמספקים להם שירותים ייפגעו. במקרה הטוב, כדי לשלם מס בארץ חברות גדולות יצטרכו לקנות ש"ח ולמכור מט"ח, והדבר יעלה את שער השקל, שכבר היום הוא גבוה מדי, וכך כולם ייפגעו – גם העסקים הקטנים.
.
אנחנו חיים בעולם שבו עובדים חוקי שימור פיזיקליים – האנרגיה והחומר משתמרים. אבל כסף הוא פיקציה דמיונית שבני אדם מייחסים לה חשיבות. הוא לא עצם פיזיקלי, ואין חוקי שימור שתקפים לגביו. אי אפשר סתם להעביר כסף ולשמר אותו כמו שאי אפשר להעביר את הארי פוטר לעלילת מלחמה ושלום ולצפות שישמור על תפקידו בעלילה. אין שימור בדברים מדומיינים.

אמנם כסף משתמר ברמת המיקרו. אנחנו יכולים להעביר כסף לאדם אחר. הכסף יישאר בעל אותו כח קניה, רק בשירות בעלים אחר.

רמת המאקרו שונה לחלוטין. הפעולה של העברת הכסף משנה את ערך הכסף. הדבר דומה למניה בבורסה, אפשר לעשות בה עסקאות בסכומים מוגבלים, והמניה תישאר באותו מחיר פחות או יותר. אבל ברגע שמבוצע בה מסחר בקנה מידה עצום, הוא עצמו משנה לחלוטין את המחיר. לשם דוגמה, זו הסיבה שכאשר נוקבים בעושרם של מיליונרים בהסתמך על מספר המניות שהם מחזיקים ומכפלתם בשווי כל מניה בבורסה, הרבה פעמים נוקבים במספר דמיוני, שאותו מיליונר לא באמת יוכל להשיג. הרי ברגע שאותו מיליונר ירצה לממש את מניותיו, היצע המניות שיציף בו את השוק יפעיל לחץ דרמטי כלפי מטה על המחיר, ושווי המניות יצנח.

לכן באופן כללי העלאות מס כל כך מתקשות להצדיק את עצמן – אין שימור לכסף. הכסף שנלקח מהציבור אינו משתמר באותה צורה בידי הממשלה. הכסף שנותר בידי הציבור מוליד תמריצים ליוזמה כלכלית, ואילו הכסף ביד הממשלה מוליד לעתים את התמריצים ההפוכים.

ואף על פי שאין חוק שימור לכסף – הרבה מהחשיבה הכלכלית מבוססת על התפיסה השגויה שיש חוק שימור לכסף. שאם נחסוך יותר בכסף בתחום אחד, יצטבר לנו בהכרח יותר כסף פנוי לתחום אחר. ואם נוציא יותר כסף בתחום אחד, בהכרח נצטרך לצמצם בהוצאת כסף בתחום אחר. כך, את הגירעון מנסים לכסות באמצעות העלאת מסים או הקטנת הוצאות. בפועל, שני האמצעים מפוקפקים, כי אין חוק שימור לכסף.

מודעות פרסומת

6 תגובות to “אין חוק שימור לכסף”

  1. יאיר Says:

    מחשבה יפה !!

    אבל זה שאין שימור לכסף לא אומר שהכיוון הכללי לא משתמר, כלומר בוודאי שהעלאת מס בשיעור מסוים לא מצליחה לנצל את כולה כפי שנדמה תיאורטית, והיעילות שלה נמוכה מהמחושב.
    אבל בוודאי שחלק מתוספת המיסוי כן נאסף – כמה ולמה – זה עניין אחר שצריך להוביל לחישוב הכדאיות ולקביעת סדרי עדיפות.

    נ.ב.
    גם בעולם הפיזיקלי אין שימור מלא בגלל איבוד, חיכוך וכדומה

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    אני לא מסכים עם ההסתייגות שלך. בוא ניקח דוגמה שהיא קיצונית, רק להמחשת הרעיון – נניח שהפופוליזם מנצח בגדול ומעלים בישראל את מס ההכנסה ומס רווחי ההון ל-99% על כל הכנסה מעל השכר החציוני. לכאורה מדובר בהכנסות ענק למדינה, בפועל ברור לכל בר דעת שהשקל יצלול בחדות. לא רק שההכנסות החדשות של הממשלה יהיו במטבע חסר ערך, אלא גם ההכנסות שהיו לה, שקדמו לחוק, יאבדו את ערכן הריאלי.
    אז הנה צעד מיסוי שבו גם הכיוון הכללי לא נשמר. ואני די בטוח שלא צריכים להגיע עד 99% מס כדי לגרום לתופעה כזו.

    הנה מדינה שהיא מקרה מבחן קיצוני להתנהלות כזו
    http://www.mako.co.il/news-world/international/Article-3ede51a40f04241004.htm

    אהבתי

  3. גיא Says:

    מסכים לגמרי!
    "אבל כסף הוא פיקציה דמיונית שבני אדם מייחסים לה חשיבות"

    "The map is not the territory"
    ———————————————————————-

    One day, Korzybski was giving a lecture to a group of students, and he interrupted the lesson suddenly in order to retrieve a packet of biscuits, wrapped in white paper, from his briefcase. He muttered that he just had to eat something, and he asked the students on the seats in the front row if they would also like a biscuit. A few students took a biscuit. "Nice biscuit, don't you think," said Korzybski, while he took a second one. The students were chewing vigorously. Then he tore the white paper from the biscuits, in order to reveal the original packaging. On it was a big picture of a dog's head and the words "Dog Cookies." The students looked at the package, and were shocked. Two of them wanted to vomit, put their hands in front of their mouths, and ran out of the lecture hall to the toilet.
    ———————————————————————- "You see," Korzybski remarked, "I have just demonstrated that people don't just eat food, but also words, and that the taste of the former is often outdone by the taste of the latter."
    ———————————————————————-
    אנשים אוכלים פיקציות וייצוגים ולעיתים מעדיפים לאכול את הייצוג על פני המציאות.

    תמריץ, אני איתך.
    המשחק עם המפה( הדפסת כסף) משפיע על הרצונות שבתורם משפעים על התפוקות.

    אבל יש להיזהר בשימוש , זה כמו השקר האציל , יש טריידאוף -בשביל שהוא יעבוד יש לשמור על מראית של אמינות.

    אהבתי

  4. מאיפה יבוא הכסף? תתייעצו עם מארין לה פן | תמריץ Says:

    […] המיועדים לצריכה בידי החלשים. דא עקא, זה לא יעבוד – אין חוק שימור לכסף. הון ועסקים הם ניידים ורגישים מאוד להשפעת תמריצים ולא […]

    אהבתי

  5. תמריץ Says:

    הכתבה הזו בדה מרקר המתורגמת מניו יורק טיימס על מה שאפשר לעשות עם עוד מס עשירים, היא כמו פארודיה על אמונה עיוורת בחוק שימור הכסף:
    http://www.themarker.com/wallstreet/1.2754052

    אהבתי

  6. כמה צמיחה עוד זמינה | תמריץ Says:

    […] מהעשירים, אבל לדעתי זה מגוחך ומסתמך על האמונה הטפלה בחוק שימור הכסף. ברמת המקרו כסף אינו משתמר, ואין צורך לקחת אותו ממקום […]

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: