האם רפורמת כחלון הרסה את הכלכלה? ומה הקשר לפוקושימה?

אילן בן דב מאשים את רפורמת כחלון בכך שפגעה קשות בכלכלה, הקטינה את זרימת המסים למדינה והביאה להעלאת מסים. די ברור שבן דב מדבר מפוזיציה ולא כחוקר אובייקטיבי שהשלים מחקר מעמיק, אבל הטענה כשלעצמה מעניינת. הרי רפורמת כחלון הייתה דבר מבורך, היא הגדילה תחרותיות והוזילה מחירים, עד היום היא מהווה השראה לפעילויות שוברות מחיר אחרות כמו הקמת רשת בתי הקפה החדשה קופיקס – האם באמת ייתכן שפגעה בכלכלה? איך ייתכן שהתפתחות כלכלית חיובית שכזו תוביל לתוצאות כלכליות רעות ברמת המאקרו?

התשובה שלי תתחלק לשניים. מהבחינה הראשונה המעשית, קשה לי להאמין שבאמת היינו שרויים במצב כלכלי טוב יותר או מוצאים עצמנו משלמים פחות מסים בעולם ללא כחלון. אי די בי אמנם קרסה בשל הרפורמה, אבל היא לא העסיקה המוני עובדים, וכמו כן קריסתה לא חוללה משבר אשראי גדול. חברות הסלולר אמנם העסיקו עובדים רבים בשכר נמוך והתייעלו אחרי הרפורמה, אבל לא נראה שהפיטורים המיטו אסון וממילא עובדים אלו נטו להיות זמניים ומתחלפים. בשורה התחתונה מצב האבטלה במשק לא הורע.

מהבחינה השנייה התיאורטית, האפשרות שבן דב מדבר עליה אינה מופרכת. בנסיבות רגילות הוזלת מחירים וייעולו של תחום מסוים טובים לכלכלה. אמנם הפעילות העסקית באותו תחום עלולה לקטון, אך מנגד הירידה באינפלציה שנגרמת בשל הורדת המחירים מאפשרת לבנק המרכזי להוריד ריבית, ובכך לעודד את הפעילות בכלל המשק.

שונים הדברים כשהמשק קרוב לגבול ריבית האפס. במצב זה ידיו של הבנק המרכזי כבולות והוא אינו יכול להוריד ריבית כתגובה לירידה באינפלציה. לפיכך התייעלות לעתים תגרום רק נזק, מאחר שתקטין את זרימת הכספים בתחום שבו בוצעה ההתייעלות, ואולי אף תגרום בו למשבר אשראי. מנגד, במצב זה דווקא בזבזנות פרועה יכולה לאושש את הכלכלה.

הדבר מזכיר את העובדה שאחרי רעידת האדמה הגדולה ביפן ב-2011 ואסון פוקושימה היו אנליסטים שציפו להשלכות חיוביות של האסון על הכלכלה היפנית, שכן הצורך בבנייה מחדש של אזורים ביפן צפוי היה לעודד את הצמיחה. הדבר נראה מאוד מוזר אינטואיטיבית – האם ייתכן שהרס וחורבן טובים לכלכלה? מתברר שבסיטואציה של קירבה לריבית האפס, כמו זו שבה שרויה יפן כבר עשורים וכמו זו שנקלענו אליה פה בארץ בשנים האחרונות, התשובה היא חיובית.

אז מהי השורה התחתונה – האם עלינו לברך על בזבוז, על גביית מחירים מופרזים ועל הוספת עוד ועוד בורות שומן?  לא, אבל עלינו לבחור נגיד בנק מרכזי שיש לו רעיונות ודרכי פעולה גם כשנשק הורדת הריבית נתקל ברצפת האפס ומאבד את כוחו, אחרת שכרנו מרפורמות ומהתייעלויות עלול לצאת בהפסדנו.

מודעות פרסומת

תגובה אחת to “האם רפורמת כחלון הרסה את הכלכלה? ומה הקשר לפוקושימה?”

  1. הבאג הגדול של הכלכלה המודרנית קורא לבזבוזים | תמריץ Says:

    […] סלולר נפתלות. אז האם כל זה היה טוב לכלכלה או רע לכלכלה? ניסיתי בעבר לענות לשאלה כמיטב יכולתי ואנסה הפעם לחזור על התשובה ולחדדה. לשם כך נסטה לרגע […]

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: