במאמר שפורסם בסוף השבוע מביא יוסי מלמן את טענתו של ד"ר נתן פרבר כי אין דרך כלכלית לממש את מערכת ההגנה השכבתית נגד טילים שמסתמכת על טילי החץ, שרביט הקסמים וכיפת ברזל. לפי החישוב שלו, הצטיידות בטילי חץ תעלה עד 3 מיליארד דולר, הצטיידות בטילי שרביט הקסמים תעלה עד 2 מיליארד דולר, וכאשר מוסיפים לחישוב את עלותם של טילי כיפת ברזל (אף שנראה שהאומדן לגביהם מופרז ביותר), מגיעים לסכום של עשרה מיליארד דולר לערך, סכום שלהערכתו המשק הישראלי אינו יכול לעמוד בו.
הטיעון הכלכלי הזה הוא בעייתי ביותר לדעתי. ראשית, הטענה שהמשק הישראלי אינו יכול לעמוד בהוצאה חד פעמית, כנראה במלחמה גדולה שתתרחש אולי חלילה פעם או פעמיים בדור, של עשרה מיליארד דולר, היא מופרכת בבירור, שכן יתרות המט"ח של בנק ישראל עומדות כיום על 80 מיליארד דולר, וסכום זה יגדל דרמטית כשתצטרף לו קרן ההכנסות מהגז הטבעי. מימון תקציב הביטחון באמצעות יתרות אלו מעורר שאלות כלכליות ומשפטיות בנסיבות רגילות, אך בנסיבות חירום עליונות יהיה מובן מאליו.
אפשר להוסיף ולומר שכדי למנוע תיסוף בשקל, יש אפילו אינטרס ישראלי למצוא דרכים ראויות לבזבז מט"ח, והגנת ישראל מטילים היא מטרה ראויה ביותר, ואף משתלמת כלכלית בשל הביטחון שתעניק לאזרחים ולמשקיעים. יכול להיווצר מצב מעניין שבו דווקא בגלל הצורך לבזבז מט"ח על צרכי הביטחון, ערך השקל יירד, וכך היצוא יעשה יותר משתלם, משקיעים יזרמו לארץ, יקימו מפעלים וימנעו אבטלה.
שאלה נוספת שמעורר החישוב הפשטני שמציג ד"ר פרבר היא האם באמת לכל טיל וטיל יש עלות קבועה, שייצור המוני אינו מביא להוזלתה? קשה להאמין. כמעט אין מוצר שייצורו ההמוני אינו מביא להפחתת עלותו השולית.
שאלה אחרת היא האם למערכת הגנה כזו לא יהיה קונים ברחבי העולם? לא רק ישראל חשופה לאיומי טילים. קרוב לוודאי שמדינות מסוימות יהיו מוכנות לשלם סכומי עתק כדי שהגנה כזו, אם תוכח כאפקטיבית, תיפרש גם עליהן. רשימה חלקית – דרום קוריאה, סינגפור, מדינות המפרץ.
ולסיום אעיר שהכללת טילי החץ, שרביט הקסמים וטילי כיפת ברזל בחישוב אחד היא מטעה. אי אפשר להשוות בין הייעוד והמשמעות של שתי המערכות – טילי החץ ושרביט הקסמים נועדו למנוע נפילת טילים שיכולים לגרום נזק אסטרטגי עצום, בין אם יהיה להם ראש נפץ לא קונבנציונלי, ובין אם יכוונו לאתרים רגישים. המיליארדים שיעלו בטלים לעומת המיליארדים שהם עשויים לחסוך בנזקים, שלא לדבר על חיי האדם. לטילי כיפת ברזל אין על פי רוב משמעות אסטרטגית דומה. הגיוני לומר שמדינת ישראל צריכה להצטייד במלאי גדול של טילי החץ, גם אם הדבר יעלה כמה מיליארדי דולרים, וגם להצטייד במלאי מספיק של כיפות ברזל לעימות קצר טווח. בעימות ארוך טווח אולי נצטרך להשלים עם פגיעות לירי תלול מסלול, לפחות כאשר מדובר במטרות לא אסטרטגיות, אך מנגד צה"ל צפוי לגרום להרס נרחב בקרב האויב בזמן קצר. בתקווה, הדבר יגרור הפסקת אש מהירה יחסית ויימנע את התרוקנות מלאי הטילים.
תמריץ 