יפנים זה עם מוזר

תארו לעצמכם אדם שלוקה במחלה קשה שממלאת את עורו בפצעים ובחבורות כואבים. הוא לא חוסך מאמצים למצוא מרפא. רץ למיטב הרופאים. בוחן בפורומים באינטרנט את הטיפולים החדשניים ביותר. מבזבז זמן וכסף על מטפלים אלטרנטיביים. ומדי פעם, בין התרוצצות להתרוצצות, הוא שולף אקדח ויורה בעצמו.   התנהגות לא רציונלית כל כך. אם אתה רוצה להתרפא, תתרפא. אם אתה רוצה להרוס את גופך, תהרוס. אבל מה ההיגיון לעשות את שני הדברים בעת ובעונה אחת?

תמיהה דומה עולה כשקוראים על כך שיפן מתכוונת להעלות את מס המכירות מ-5% ל-8%. זו אינה העלאה זניחה. יפן עושה כיום מאמצים קיצוניים להיחלץ מדיפלציה. הבנק המרכזי שלה מדפיס כמויות עצומות של כסף, דמיוניות ממש, למטרה זו. הכול כדי לעודד את המשקיעים להשקיע ואת הצרכנים לצרוך. ובעת ובעונה אחת, עתה מטילים היפנים מס שמקשה על הצרכן ועלול להוביל למיתון. חוסר עקביות הזוי.

5 תגובות על ״יפנים זה עם מוזר״

  1. טוב, קראתי באיחור. אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.
    אני לגמרי לא מסכים עם התוכן. ראשית, אני לא חושב שאבנומיקס אמור לעבוד דרך פיחות. הוא אמור לעבוד על ידי הגדלת הביקושים במשק היפני ועל ידי יצירת אווירה פסיכולוגית שתומכת בצריכה, ביזמות ובעליית משכורות. בקיצור, שינוי הפסיכולוגיה של היפנים בעת שהם חושבים על החלטות כלכליות.

    שנית, הכותב מדגיש בסוף שעיקר המסר שלו הוא שהחוב כן משנה. הריבית תעלה ויפן לא תוכל לעמוד בחובותיה העצומים. וזה כמובן בעיניי שטות גמורה. נניח שיפן תשלם לדוגמה ריבית מפלצתית של 10% על החובות. מאיפה לעזאזל יהיה לה כסף לשלם כזו ריבית? ובכן, זה פשוט – הרי הריבית תשולם בינים כמובן. מה יעשו הנושים של יפן עם תשלומי הריבית? יקנו דברים בינים… המוכרים יפקידו את הכסף בבנק יפני והבנק היפני יקנה איתו אג״ח או מק״מ יפני או יתן לאחרים שיקנו איתו אג״ח או מק״מ יפני… בקיצור, הריבית תשלם את עצמה. כל עוד מדינה משלמת במטבע משלה, היא יכולה לעמוד בריבית של מאתיים אחוז באותה קלות שהיא יכולה לעמוד בריבית של שני אחוז, כי מה לעזאזל יעשו מקבלי הריבית עם הריבית – בסופו של דבר יש להם רק אופציה אחת – לממן איתה את החוב הממשלתי.

    אהבתי

  2. אכן פטיס גורס ש"חוב כן משנה". זה חלק מרכזי בניתוחים שלו.
    במקרה של יפן אכן "חוב לא משנה" כי הם במצב שאין להם מה להפסיד.
    אפשר להתווכח אם מטרת האבנומיקס פיחות או הגדלת ביקושים, אבל לומר שהמטרה היא פסיכולוגית – נשמע קלוש בעיני.
    אני לא מזלזל בפסיכולוגיה של צרכנים, אבל לדעתי זה משהו לטווח קצר כאשר התכנית אמורה לתת פתרון לטווח הארוך.
    ובטווח הארוך צריך לפתור את הבעיות המבניות של ין חזק, חיסכון יתר, והתפתחות שלילית במאזן המסחרי. אלו הדברים האמיתיים שצריך לטפל בהם (וכמובן בבעיה הדמוגרפית) ולא במצב הרוח של הצרכנים.

    אתה לא חייב להסכים איתו אבל הוא אכן עונה על התמיהה שלך כיצד היפנים עושים דבר והיפוכו, אך במקום האבחנה הפסיכולוגית שלך שהיפנים הם בעלי אישיות מוזרה, פטיס מתעלם מהמימד הפסיכולוגי והוא נותן אבחנה כלכלית עמוקה (כמו בכל הפוסטים שלו) והוא בוחר בתשובה שמסבירה את המהלך הכולל.

    אהבתי

  3. ממה שאני מבין, היועצים של ראש הממשלה אבה מתנגדים להעלאה, אז בעיקרו של דבר זו גחמה של אדם אחד, ואיני יודע אם פטיס הנ"ל מבטא את מחשבותיו, ומהם שיקוליו. מנקודת המבט שלי, זו התנהלות תמוהה.

    הגברת ביקושים היא בסופו של דבר עניין פסיכולוגי, אני חושב, שאמנם מושפע גם מגורמים כלכליים אובייקטיביים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s