השקר של קרנות הנאמנות? לא בדיוק.

בלוגר בשם רעמסס, הכותב בקפה דה מרקר על שוק ההון, כתב פוסט מעניין בלשון עסיסית, שבו הוא מפציר באנשים שלא להשקיע בקרנות נאמנות, שלוקחות את כספי המשקיעים ולא נותנות תמורה. כמו שהוא מציין בצדק, על פי רוב השקעה במדד הייתה מניבה תוצאה טובה יותר מהשקעה בקרן נאמנות. אפילו סתם השקעה לפי החלטת הקוף הייתה מצליחה יותר, כי הקוף מסתפק בבננה ואינו דורש דמי ניהול.

שווה לקרוא –

http://cafe.themarker.com/post/2964490/

הפרספקטיבה שלי, מזווית מקרו כלכלית, היא קצת שונה.  ככל שיותר אנשים מנסים לנתח נתוני מניות ולחזות במה כדאי להשקיע ובמה לא, השוק נעשה יותר יעיל, וליעילות הזו יש ערך כלכלי. אם היינו נותנים לקופים לתת תמחורים שרירותיים למניות, אז ייתכן שהם היו נותנים לטבע שווי של אי די בי ולאי די בי שווי של טבע, ולבנק הפועלים היו נותנים שווי של בנק ירושלים.  לשמחתנו היום אנחנו חיים בשוק שבו הקופים לא שולטים. יש הרבה אנשים, רבים מהם מנהלי קרנות נאמנות, שכן מנסים לתת שווי הגיוני למניות, ובזכותם התמחורים בשוק הגיוניים.  מי שמשקיע במדדים בעצם עושה משהו שהוא קצת טפילי – הוא מסתמך על התמחורים שנותנים כל האחרים, ואילו הוא יכול להנות מההפקר, כשהוא משקיע בצורה עיוורת. בלי טיפת מאמץ הוא יודע שהוא קונה ומוכר מניות שהשווי שלהן הגיוני, כי יש אחרים שמתעסקים בשוק ההון ודואגים לשווי הגיוני.

רואים כיצד השיטה הזו מתפוררת במדדי מניות שהסחירות בהן מועטה. השקעה בתעודת סל מדדית שמתחקה אחרי מדדי היתר בדרך כלל לא מצליחה, וממה שראיתי כשבחנתי את הנושא בעבר, הרבה יותר כדאי להשקיע בקרנות נאמנות שעוקבות אחרי מדדים אלו, אף שהן גובות דמי ניהול משמעותיים. מדוע? במדדים אלו אין הרבה אנשים שמתאמצים לתת תמחורים הגיוניים למניות, והסחירות נמוכה. אי אפשר להחזיק בתעודת מדד, לא לעשות כלום, ולזכות מההפקר – מכך שמישהו אחר דאג שבשוק יהיה תמחור הגיוני למניות.

מודעות פרסומת

12 תגובות to “השקר של קרנות הנאמנות? לא בדיוק.”

  1. גיא Says:

    תמריץ, אי אפשר לדעת את התאריך של פוסט ללא תגובות.אני מאחל לך שלא תהיה בעיה כזו להבא.
    אני מסכים עם פרספקטיבת המאקרו רק לא למחיר השערוריתי שגובים מנהלי הקרנות ולצערי גם חלק מתעודות הסל.
    אני גם לא כ"כ מסכים שמשקיע פאסיבי מדדי, בניגוד לסוחר או משקיע אקטיבי, תלוי( "מסתמך" לדברייך) במחיר השוק (להלן מר שוק) מאחר והוא אמור להשקיע במספר נקודות זמן ואז מה שאמור לעניין אותו במניות (בכללי)היא תשואת הדיוודנד כמו שכר הדירה שמקבלים מהדירה. באג"ח הוא יודע בדיוק מהו אמור לקבל לאורך הזמן.

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    אם אנשים ישקיעו בנאיביות רק לפי תשואת הדיבידנד, אז חברות יוליכו שולל משקיעים כאשר ייכנסו לחובות שאינם בני קיימא רק כדי להגדיל דיבידנד. כמו שהתנהלו החברות של נוחי דנקנר וביתר שאת. תסתכל 6 שורות מעל התגובה שלך, מופיע התאריך – 22 באוגוסט 2013.

    אהבתי

  3. תמריץ Says:

    לגבי מהם דמי הניהול הסבירים, אני מניח שדמי ניהול סבירים הם אלו שמותירים יתרון קל מסוים למשקיע בקרן הנאמנות על פני קונה תעודת הסל. לכן נראה שדמי הניהול בקרנות הנאמנות על מדד היתר הם סבירים (אף שהם גבוהים מאוד – באזור ה-3% לשנה), ואילו דמי הניהול בקרנות הנאמנות על המדדים הגדולים מופרזים.
    עם זאת, מי שמדמיין שאפשר לקיים שוק הון ישראלי שכולו יתבסס על מדדים פסיביים ודמי ניהול אפסיים, להערכתי אומר משהו לא ריאליסטי שיפגע אנושות בבורסה ובמשקיעיה.

    אהבתי

  4. גיא Says:

    אהה, ראיתי תאריך.
    למה "נאיבי"? ולמה "רק"?
    היום גם נוחי יודע ש [יותר קשה להוליך שולל את רוב האנשים רוב הזמן.]

    ולכן גם שילר עם ה CAPE עוזר
    http://www.gurufocus.com/shiller-PE.php

    http://en.wikipedia.org/wiki/Cyclically_adjusted_price-to-earnings_ratio

    דמי ניהול של 3% בשנה?!?!?
    אין היום אינפלציה ! בתור תשואה 3% צמוד זה מעולה והרבה יותר מאג"ח ממשלתיות ארוכות.

    אהבתי

  5. תמריץ Says:

    גיא, עובדה שקרן נאמנות עם דמי ניהול כאלו מכה את המדדים כאשר מדובר במניות יתר. תבדוק. אולי אני טועה אבל כך ראיתי בעבר.

    אהבתי

  6. orihippoo Says:

    במדינות מערביות אחרות דמי הניהול זולים בהרבה. אולי מכיוון שאנחנו לבנטינים יש נטייה לסחוט את כל מי שניתן עד המקסימום בכל תחום שהוא.

    אהבתי

  7. גיא Says:

    בוקר טוב תמריץ, דווקא כאן לא רציתי להיכנס לעומק הדיון מאחר ודנתי בזה רבות בשנה האחרונה.
    אז בקצרה ….
    אני זוכר נתון שלאורך תקופות ארוכות (כ 10-20 שנה) מעטות הקרנות שמנצחות את המדד (לא זוכר בדיוק …. אבל הנתונים בין 5-20% מהקרנות שעושות זאת ומהן בכמחצית שיעור דמי הניהול גבוהה מהאלפא שהן השיגו מעל מדד).
    אם אתה זוכר דננו בזה שהשווקים לטווח הארוך אמורים להשיא משהו כמו 6-7% נומינלי או כ 4% ריאלי בניכוי המיסים. כנראה שחברות היתר או קטנות בעולם אמורות להסתובב סביב תשואהזו. דמי ניהול של 3% דמי ניהול על קרן שקרוב לודאי לא תנצח את המדד זאת שחיטה. כמובן שאם היית יכול להבטיח לי , כמו 012 במקרה של התחייבות ל 25 שנה, שקרן מסויימת תנצח את המדד ב3.5% עד סוף ימי אהיה יותר משמח לשלם לבעל קרן זו 3% מהתיק( וגם זה כמובן תלוי ביצועים , כי אם הוא יפסיד בשנים הראשונות דמי ניהול של 3% ישחקו את התיק ולא תעזור תשואה עודפת בהמשך).

    אהבתי

  8. תמריץ Says:

    גיא, הנתונים הם בשווקים יעילים אבל כנראה שמדדי המניות הקטנות בארץ מאוד לא יעילים. יעילות השווקים אינה מובנית מאליה ונובעת מכך שיש מי שמתעסק בחשיבה על כדאיות של השקעה במניות ספציפיות ולא רק משקיע פסיבית.

    אהבתי

  9. תמריץ Says:

    גיא, אני לא בטוח למה אתה מתכוון בשימוש במילה "ריאלי". התשואה ריאלית לפני מס הייתה 6.7% לאורך שנים בspy.

    אהבתי

  10. גיא Says:

    תמריץ, לצורך ההערכה נתליתי באילנות גבוהים.
    ראשית מתוך הכתבה שלך http://tinyurl.com/prht9ut
    יש לינק להערכה של באפט :
    http://www.bloomberg.com/apps/news?pid=newsarchive&sid=a1.neDMy8DEU
    הערכה זאת היתה אף לפני העליות של השנים האחרונות.

    בתגובה הראשונה לפוסט לעיל הבאתי גם הערכות של ג'ון בוגל וריי דיילו.

    בנוסף בתגובה (1 בנובמבר 2014 בשעה 19:06) מאותו פוסט צירפתי מאמר של של הבנק הפדרלי של סן פרננסיקו שמדבר על תיאורית הצמיחה המודרנית ועיקריו:
    ———————————————————————
    תיאורית הצמיחה המודרנית(על הצמיחה אנו בונים כאשר אנו משקיעים במדדים מנייתים) מצביעה על כך שיותר מ 3/4 של צמיחה מאז 1950 נזקפת לרמת השכלה עולה ורמת עוצמת מחקר. שארית הצמיחה נזקפת לשיעור הגידול באוכלוסיה. במאה וחצי שעברה שיעורי הצמיחה בתוצר לנפש (2% לשנה)הודות לשיעורי גידול ברמת השכלה, עוצמת המחקר והגידול באוכלוסיה היו יציבים. היציבות שהיתה בעבר אינה מובטחת לעתיד.

    ניתוח שבוצע ע"י הבנק הפדרלי של סן פרנסיסקו מצביע שקצב הגידול ברמת השכלה , עוצמת המחקר והגידול באוכלוסיה צפוי להיות איטי יותר בעתיד מאשר בעבר. דבר שעלול לגרום להאטה בצמיחה וברמת החיים בארה"ב. גורם מאזן לצפי זה יכול להיות גידול עולמי בעוצמת המחקר במדינות כמו סין והודו. גורם מאזן נוסף ,אם כי ספקוליבי , יכול להיות גידול באינטילגנציה מלאכותית שתייעל את הייצור.
    ———————————————————————
    בנוסף , תשואות ריאליות של 6.5% הושגו כאשר הריביות הריאליות של אג"ח ממשלתי היו גבוהות יותר מהיום. אם המרווחים ההיסטוריים בין אג"ח ממשלתי(בנצמארק תיאורטי חסר סיכון) למניות ישארו פחות או יותר זהים התשואה
    (התשואה העודפת אמורה להיות פיצוי בעד סיכון)אמורה להיות נמוכה יותר.
    ———————————————————————
    בנוסף המכפיל הממוצע ההיסטורי של שילר היה בסביבות 16.6 וזה שיקף תשואה ריאלית של 6-7% . המכפיל דהיום הינו כ – 26.6 דבר שתיאורטי אמור לספק תשואה ראיאלית של 4% לכל היותר.
    ———————————————————————

    אין כאמור לראות בזה המצלצה וגו'
    אני לא יועץ, לא ממליץ , לא מבין על מה אני מדבר , מעלה רוחות של כלכלנים מתים באוב ומתייעץ ואיתן.

    אהבתי

  11. תמריץ Says:

    אהה, גיא. קצת מטופש שאני צריך לקבל תזכורת למשהו שאני כתבתי, אבל באמת לא זכרתי בדיוק שכך כתבתי 🙂

    דעתי על הצמיחה בימינו היא שאני חושב שאנחנו בתור זהב של שפע להמונים. עקב האכילס של התקופה הוא טיפשותם של הממשלות ושל הבנקים המרכזיים שלא מדפיסים מספיק כסף כדי שההמונים יוכלו ליהנות מההיצע הנרחב וכך נפגעת הצמיחה.

    אהבתי

  12. גיא Says:

    זה בסדר , אני האחרון שיטען כלפי אדם .."אבל,אמרת.." מאחר וה"אני" של היום אינו ה"אני" של אתמול ( ראה להלן הרקליטוס – אינך יכול להיכנס לאותו נהר פעמיים). מי כמוני יודע ששינוי דעה הוא שינוי של ה"אני" שבעצם לא קיים אלא לצורך מוסכמה. מבולבל?
    אתה צריך להיות 🙂

    כן, נראה לי שבאירופה מתחילים ללמוד את השיעור לגבי הדפסת כסף וצמיחה.
    הם לפחות לא נלחמים כמו בעבר בהחלשות האירו.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: