החיסכון הנכון

גם אורי כץ כותב על משבר הפנסיה

http://orikatz.wordpress.com/2013/08/22/pension/

קודם כל הוא מבקר את שאול אמסטרדמסקי, וזה טוב, כי מהכתיבה של אמסטרדמסקי אני תמיד מזהה ערגה למזרח גרמניה או מדינות מסוגה, מה שקראו לו בעיתון על המשמר "העולם המתקדם", מדינות שבהן שנאו את העשירים כמו שצריך ונתנו למדינה לנהל את כל העניינים הכלכליים כמו שצריך, ובאמת הקפידו על מה שחשוב באמת:שוויון, שוויון, שוויון.

אבל לגופו של עניין – גם בפוסט של אורי כץ, אני לא אוהב את הקריאה לחיסכון המוני. בחיסכון יש טעם כשהוא הופך לבזבוז של השני. אם כולם חוסכים ביחד, אין בכך שום טעם, והדבר יוצר שפל כלכלי.  אם כולם יחסכו יותר, לא נרוויח כלום.  לכן, אם ממליצים לאנשים לחסוך, צריך להמליץ להם לעשות זאת בצורה שבה החיסכון שלהם יהפוך לבזבוז של השני. וחיסכון כזה לא יכול להתבצע על ידי קניית אג"ח ממשלתיות. אם קנית אג"ח ממשלתיות, הכסף שהשקעת לא הופך להיות הבזבוז של אדם אחר. בקניית מניות, לעומת זאת, הכסף שהשקעת יכול להפוך תיאורטית לבזבוז של אדם אחר, חברות יכולות לשלם יותר כסף לעובדים כי ערך מניותיהן עלה, ומשקיעים יבזבזו ברוחב לב על גאדג'טים כי רשמו תשואות טובות בבורסה.

לכן, אם אנחנו ממליצים על חיסכון כפיתרון לבעיית הפנסיה, בוא נמליץ על החיסכון הנכון – במניות ולא באג"ח ממשלתי.

מודעות פרסומת

2 תגובות to “החיסכון הנכון”

  1. יוסי Says:

    מדהים כמה שאתה לא מבין על מה אתה מדבר…נתמקד באחת הטעויות שלך. נניח שכולם מחליטים לקנות את האג"ח הממשלתיות בשוק המשני. מאחר שמחיר האג"ח יכול להגיע רק עד תשואה קרובה ל-0% ולא מתחת לכך הרי שמהר מאוד לא יהיו מוכרים, ואלו שנשארו ללא אג"ח יצטרכו להשקיע את כספם בדרך אחרת.
    זה נכון אגב לכל קנייה בשוק המשנית, מניות או אג"ח.
    לעומת זאת, בהנפקה ראשונית – ואין זה משנה אם אלה אג"ח או מניות של קוצנרנים, או אג"ח ממשלתי – הרי שמוזרם כסף חדש לחברות או לממשלה, שיילך לצריכה או השקעה.
    בכל מקרה ומצב, אם בנק ישראל לא היה מתערב בשוק הרי שהריבית לעולם לא הייתה מגיעה לשפל נמוך כל כך, גם אם כל עם ישראל היו חוסכים באובססיביות, ובועת השקעות נדל"ן מטורפת כמו שיש עכשיו לעולם לא הייתה נוצרת. אלה בועות שנוצרות בריבית נמוכה מאוד ולא בריבית 'טבעית' של 4-5 אחוז. אבל על כך בפעם אחרת.

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    אני לא אוהב כל כך להתווכח עם בעלי השקפה אוסטרית… זה כמו להתווכח עם חסידים של איזה גורו. הרי זו לא השקפה שעושה איזשהו ניסיון להיות מדעית או לגלות עניין כלשהו במציאות אם אינה תואמת להנחותיה המוקדמות (שלפיהן כידוע כרגע צפויה לשרור היפר-אינפלציה.)

    לגוף הדברים, לא הצלחתי מהתגובה שלך להבין מה לא מובן או מה מדגים ש"מדהים כמה שאתה לא מבין על מה שאתה מדבר".

    אני חוזר על דבריי – השקעה באג"ח ממשלתיות לא גורמת לממשלה לבזבז יותר. הממשלה תבזבז בכל מקרה כמה שסטנלי פישר אומר לה (בעצת אחיתופל) שמותר לה, וזה כיום, מעבר לתקבולי המסים, כגודל הגרעון – 3% מהתוצר.

    בחיסכון יש טעם רק אם הוא גורם למישהו אחר לבזבז יותר, ובחיסכון באג"ח ממשלתיות אין טעם מבחינה זו. לעומת זו קניית מניות והשקעה באג"ח קונצרניות כן תיתן כסף למישהו אחר לבזבז. לכן היא כלי אמיתי של חיסכון פרודוקטיבי, בהנחה שהיא נעשית בחוכמה, ולא סתם כזריקת כסף על טייקונים ממונפים.

    אני מסכים שבסיטואציה אחת יהיה טעם בקניית אג"ח ממשלתיות – אם אדם מכין מדפסת כסף בבית שלו, ומדפיס איתה שקלים חדשים יש מאין. יהיה טעם אם ייקח את השקלים האלו ויקנה איתם אג"ח ממשלתיות. כי בסיטואציה הזו הוא מזרים כסף חדש לשוק, ובכך משחרר את הכסף הקיים כך שניתן יהיה להשקיע אותו בנכסים מועילים יותר. כמובן – יש שם למה שאני מתאר כרגע. קוראים לכך "הקלה כמותית" והוא לא נעשה סתם בידי אדם עם מדפסת, אלא בידי אדם שעבר את ועדת טירקל וזכה בתואר "נגיד בנק ישראל".

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: