האם עודף המשפטנים הוא רע?

בכתבה בעיתון גלובס ציטטו את שר הכלכלה נפתלי בנט: "תפסיקו ללמוד משפטים, כל מדינת ישראל. צריך להפסיק עם השטות הזאת. מי שחולה על זה, זה בסדר. גם אני למדתי משפטים, גם מיותר. התעשיינים זועקים, וגם ההיי-טק זועק".

אני מזדהה עם קריאתו של בנט ומזדהה גם עם דבריו של ראש לשכת עורכי הדין שדורש להאריך את ההתמחות לשנתיים ולהפוך את מבחן הלשכה למבוסס חשיבה ולא שינון, דהיינו לסוג של מבחן איי קיו, שיסנן את האהבלים ויצמצם את מספר עורכי הדין.

כל זה מצד אחד. מצד שני עולה השאלה מדוע עלינו להגביל עיסוק במקצוע כלשהו. הרי אנחנו במדינה, מאז ימי המחאה החברתית, עסוקים בעיקר במחשבה על איך מוזילים מחירים של מוצרים ושירותים, ואין ספק שהצפת השוק בעורכי דין מוזילה את עלות שכירת עורך דין. אז מה רע בעצם בהצפת השוק בעורכי דין?

לזה יש לי שתי תשובות שאני מתחבט ביניהן.

תשובה ראשונה: ייתכן אומנם שריבוי עורכי הדין אינו רע לציבור, אבל הוא מאוד לא הוגן כלפי צעירים שלומדים משפטים וחושבים שהמקצוע יניב להם פרנסה, בעוד שלמעשה אין להם סיכוי להתפרנס בכבוד. בעולם כלכלי תיאורטי, הפרנסה הדלה הצפויה אמורה להרתיע עורכי דין חדשים וכך לגרום להם ללמוד מקצוע אחר. כך ייווצר מחסור בעורכי דין, והמשכורות שוב יעלו, עד ששוב יווצר עודף היצע וחוזר חלילה.  אבל בעולם הכלכלי הלא תיאורטי שאנחנו חיים בו, צעירים מתעקשים משום מה לזרוק את עתידם לפח ולהמשיך ללמוד משפטים, וגם המדינה יוצאת נפסדת מכישוריהם המבוזבזים. לכן איזה גורם אחראי צריך להתערב מלמעלה ולחסום בברוטליות את עודף ההיצע במקצוע.

תשובה שניה: עורכי דין שונים מבעלי מקצוע אחרים, בכך שהמחסור שהם נועדו לפתור אינו קיים אובייקטיבית, אלא, במידה רבה, נוצר מלאכותית בידיהם. למשל, לא משנה כמה אינסטלטורים יכנסו למקצוע, כמות הנזילות הממוצעת למשק בית היא די קבועה, וגם מספר משקי הבית במדינה יציב פחות או יותר.  אז הצורך באינסטלטורים די קבוע. באותו אופן, לא משנה כמה דוכני אוכל ייפתחו, ממוצע הקלוריות שאדם צורך ביממה יציב בישראל כבר שנים רבות.  לעומת זאת, תהליכים משפטיים הם דבר שריבוי עורכי דין יכול להאיץ את היווצרותו. כל עוד לעורך דין יש מחסור בעבודה ותמריץ בפרנסה, יש לו את כל הסיבות שבעולם לדרבן את הלקוחות שלו או את הלקוחות הפוטנציאלים שלו לרוץ לבית משפט על כל עוולה מדומיינת, ריבוי תביעות הוא דבר שכאשר יש הגזמה בו, הוא הרסני להתנהלותם התקינה של החיים במדינה. לכן יש לנו אינטרס ברור לרסן את מספר המשפטנים.

מודעות פרסומת

3 תגובות to “האם עודף המשפטנים הוא רע?”

  1. יאיר Says:

    מסכים עם עיקרי הדברים אך מאוד קשה לצמצם את מספר עורכי הדין מוסרית ומעשית.
    נתחיל הפוך:
    בא נאמר שהמדינה מחליטה משום מה להפחית את מספר מהנדסי הבניין. כיון שבישראל יש, למיטב ידיעתי, רק 2-3 מקומות עיקריים ללימוד הנדסת בניין הרי שהמדינה פשוט צריכה לצמצם את הסבסוד שהיא מעבירה לפקולטות הללו להנדסה אזרחית (בדיוק כפי שהיא נוהגת כרגע להיפך – ברצונה להכשיר מהנדסים בעלי כישורים לעיסוק בנפט היא מקצה מלגות לסטודנטים ומעבירה מענקי ציוד לפקולטות הללו). כיון שהכשרה של מהנדס היא יקרה ובנוסף, היא דורשת משאבים מסוימים (מעבדות, מתרגלים, מנחי פרויקטים …), אז השפעה על ה"משאבים" הללו משפיעה ישירות על כמות הסטודנטים. כך בלא צורך ברגולציה של רשם המהנדסים ("המקבילה" של לשכת עורכי הדין) המדינה מצמצמת את מספר המהנדסים דרך מספר הסטודנטים.

    אבל במשפטים המצב שונה: יש 15-20 מכללות ואוניברסיטאות שמכשירות לתחום, רוב הלומדים אינם במערכת האוניברסיטאית, רוב המכללות הינן פרטיות ללא סבסוד ממשלתי, והמשאבים הנדרשים להכשרה הם יחסית פשוטים – מרצים בלבד, אזי היכולת של הממשלה היא רגולטורית בלבד.

    ולכן זה גם מעלה בעיה מעשית ולא פחות מכך – מוסרית – האם המדינה צריכה להתערב בויסות שוק המשפטנים.

    נטיית הלב הראשונית שלי שוללת התערבות, אפילו שהמקצוע עובר הזנייה.
    אבל גם לי כואב הניצול שעושות המכללות על גבן של הסטודנטים.

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    כתמיד כיף לקרוא את תגובותיך.
    נראה שאתה צודק, והעובדה שקל יחסית לפתוח מקום ללימודי משפטים מאוד מקשה על הדרכים הפשוטות להגביל מספר תלמידים שקיימות בתחומים אחרים. ברפואה למשל המצב הפוך. יש פחות מדי רופאים, אבל קשה לפתוח מקומות לימוד חדשים, כי צריך לשם כך מקום בבתי חולים שיתנו הכשרה מתאימה במהלך השנים הקליניות וזה כמובן משאב מוגבל, אפילו מספר הגופות שנתרמות למדע מוגבל.

    בתור מי שגדל על קריאה בספריו של מילטון פרידמן, אני מאוד מזדהה עם הקושי להסכים להגבלה מלמעלה על מספר הפונים למקצוע מסוים.. אני גם יכול להסכים שבוודאי ישנם אנשים שייכשלו שוב ושוב במבחן הלשכה אם יהפוך להיות סוג של פסיכומטרי אכזרי, ובכל זאת יוכלו להפוך לעורכי דין מעולים. ובכל אופן בשורה התחתונה – אני מרגיש שההצפה של המקצוע היא כזאת, שהגיע הזמן להיות קצת פחות ליברטריאני בנושא. אולי זו תחושה שגויה.

    אהבתי

  3. יאיר Says:

    המצב החוקי בנוגע למשפטים הוא פרדוקסלי (בהקשר לפוסט שלך) כי ברוב המקצועות למדינה יש שליטה ממש על הרישוי:
    משרד הבריאות מנפיק את האישור לעסוק ברפואה (רק התמחות היא בידי ההסתדרות הרפואית). בדומה, משרד הבריאות אחראי על רישוי רופאי שיניים, שיננים, טכנאי שיניים, רוקחים, פסיכולוגים, אופטומטריסטים, פיזיותרפיסטים, כירופרקטים, מרפאים בעיסוק, דיאטנים, קלינאי תקשורת.
    משרד החינוך אחראי על רישיון הוראה, משרד הרווחה על רישום עובדים סוצייאלים, משרד המשפטים על מתווכי נדל"ן ושמאים, משרד המסחר והתעשייה על פנקס המהנדסים והאדריכלים ועל רישוי חשמלאים, משרד השיכון על פנקס הקבלנים, משרד התחבורה על נהגים, בוחני רכב, שמאי רכב, מורי נהיגה ובעלי מוסכים, משרד האנרגיה על מתקיני גז, מה"ט על הנדסאים וטכנאים, ועוד ועוד …

    המקומות היחידים בהם המדינה "הפריטה" את הרגולציה היא לעורכי דין ורואי חשבון (כאילו שמשפטים זה יותר מסובך מרפואה או פסיכולוגיה או הנדסאי בניין).

    ולכן עכשיו, גם אם הממשלה/מדינה רוצה להתערב ידיה כבולות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: