למה הרכבת הקלה בגוש דן לא יכולה להיבנות בידי זכיין פרטי

בחודש האחרון דובר בתקשורת רבות על הרכבת הקלה בגוש דן, על כך שהשלמתה תידחה לאמצע העשור הבא, במקרה הטוב, ונדונה השאלה האם טוב עשתה המדינה כשהלאימה את הפרויקט והוציאה אותו מידי הזכיין הפרטי.

לדעתי התשובה היא לא מסובכת. כשמסתכלים במבט ריאלי על הפרוייקט, על מורכבותו ועל הסיבוכים הצפויים, די ברור שזהו פרויקט שזכיין פרטי אינו יכול לבצע, זאת משום שהתמריץ שמניע זכיין פרטי הוא רווח, וספק גדול אם הרכבת יכולה להיות רווחית במובן הצר של המילה. בהחלט ייתכן שמכירת כרטיסים לרכבת (או שטחי פרסום, או אף קבלת מענק ההקמה שהממשלה מוכנה לתת) לא תוכל לכסות, בטווח שנים סביר, את עלות בניית הרכבת.

בדרך כלל פרויקט שאינו מסוגל להיות רווחי צריך להיגנז. אפל לא הייתה מוציאה אייפונים אם לא הייתה חושבת שביכולתה להרוויח מהם, ובטר פלייס התפרקה כשהתברר שתתקשה להרוויח ממכוניותיה החשמליות. אבל תשתית של תחבורה ציבורית היא שונה. ייתכן שהיא רווחית אפילו כשאינה רווחית.  היא יוצרת רווח אדיר, רק שאין דרך מעשית לגבות אותו.  רכבת עירונית מהירה מגדילה את זמן העבודה של עובדים שלא נתקעו בפקקים, אבל ברור שבעלי הרכבת לא יוכלו לשקף את הרווח הזה כיאות במחירי הכרטיסים, ולו רק משום שלא ניתן לגבות מאיש הייטק בכיר יותר על נסיעתו מאשר מפועל ניקיון, אף שהראשון מרוויח יותר מתוספת זמן עבודה.

רכבת עירונית מגדילה את היצע הנדל"ן האיכותי, מאחר שמיקומים לא פופולאריים ברחבי העיר נעשים אטרקטיביים בזכות קרבתם לתחנות. אבל ברור שבעלי הרכבת לא יוכלו לגבות עמלת השבחה מכל עסקת נדל"ן בקרבת תוואי הרכבת. לרכבת, בקטעיה התחתיים, יש אף תרומה לביטחון הלאומי: היא יוצרת מקלטים על הדרך. גם זו תרומה שקשה לתמחר.

כשיש הסכמה רחבה שפרוייקט יקר למימוש יוצר רווח גדול, אך מבלי שניתן יהיה לגבות את אותו רווח, הגורם שצריך להוביל אותו הוא הממשלה, רק היא מסוגלת להתעלות מעל שיקולי הרווח וההפסד הצרים, ולהיות מסוגלת לשאת הפסד נומינלי שיתבטא ברווח רק בראייה רחבת אופקים וארוכת טווח.

פיתרון תאורטי אחר הוא להפקיד את המיזם בידי גוף פרטי, אך להעניק לו, אם יצליח בהקמת הפרויקט, מענק הקמה עצום ונדיב, רב מיליארדים. זאת במקום לאלץ אותו להשקיע אנרגיותיו בהתדיינות קטנונית עם הממשלה על כל חריגה בלתי נמנעת מההוצאות, אבל על הצעה כזו מיותר להכביר מילים. אין לה סיכוי לעבור ציבורית, וקרוב לוודאי שתוקע כשחיתות מהמדרגה הראשונה.

מודעות פרסומת

7 תגובות to “למה הרכבת הקלה בגוש דן לא יכולה להיבנות בידי זכיין פרטי”

  1. Yoel Frischoff Says:

    ההיסטוריה הקרובה והרחוקה מלאה בדוגמאות לפרוייקטים ציבוריים שכשלו, פרוייקטים פרטיים שצלחו, וההיפך.
    האם כביש 6 נחשב בעיניך לכשלון?
    ולעומת זאת, האם אתה מכיר את המורכבות שבפרוייקט נמל היובל?
    ומה כל זה (פרוייקטי תשתית) קשור לרווחיות?

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    כביש 6 הוא פרויקט רווחי
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000808988

    אין לי ספק שפרויקטים רווחיים יכולים להיות מוקמים בהצלחה בידי יזם פרטי, אבל אני מתקשה להאמין שהרכבת הקלה תהיה פרויקט רווחי. לחפור בתוך מי התהום של עיר מאוכלסת בצפיפות זה כנראה יותר מסובך מלבנות כביש בשממה. אני לא מתיימר להיות מהנדס תשתיות, אבל אפשר להסתכל בעולם ולראות שכבישים ארוכים בונים כל הזמן, ואילו רכבות תחתיות, בכל מקום בעולם, זה פרויקט יקר להחריד שנמשך שנות דור.

    פרויקטים של תשתית, גם אם אינם רווחיים על הנייר, יוצרים רווחים שלעתים הם גבוהים בהרבה מהרווחים שניתן לגבות עבורם. ככל שהפער בין הרווח הכולל למשק לבין הרווחים בני הגביה הולך וגדל, כך התמריץ של הממשלה להשלים את הפרויקט נעשה גדול יותר לעומת התמריץ של היזם הפרטי, שמעניינים אותו רק הרווחים שהוא יכול לגבות עבורם תמורה.

    מה הלקח שאתה רוצה להסיק מפרויקט נמל היובל?

    אהבתי

  3. Yoel Frischoff Says:

    פרוייקט נמל היובל נוהל על ידי חברת נמלי ישראל. המכרז לווה בתביעות שיש בהן להצביע על קשיים שונים בפרוייקט (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3503004,00.html)

    ללו"ז העניין, ברצוני להתייחס למיזמי תשתית, המוקמים בארץ ובעולם.

    ראשית, פעמים רבות קשה להראות רווחיות תפעולית בפרוייקטים מעין אלו. לדוגמא, הנסיעה ברכבת מסובסדת בצורה זו או אחרת בכל העולם. יתרה מזאת, לעיתים אין אפשרות להציג שורת הכנסות כלשהי, והקמת מחלפים והרחבת דרכים ציבוריות מעיקים על התקציב הממשלתי או העירוני. הרווחים ההיקפיים והמשניים שנוצרים מההשקעה במיזמים אלו מתפזרים על פני שנים ארוכות ומגיעים, לעיתים, לידיים לא צפויות (למשל, בעלי אדמות חקלאיות לאורך מתווי דרכים), שלא לדבר על הפוליטיקאים שאמורים להצדיק הוצאה ציבורית ומטרדים סביבתיים בתקופת כהונתם.
    כלומר, לפעמים יש ליצור – ולו באופן מלאכותי – תמריץ ליזמים, על מנת שיקימו את המיזם. זה הרעיון העומד בבסיסו של רעיון ה BOT ושל שיטות דומות – אינני בקיא דיי בספרות העוסקת בנושא.

    שנית, ואני חוזר לשאלת ההצלחה או הכשלון של פרוייקט, והקשר בינה לבין הבעלות עליו: לתחושתי, אין שום קשר. ניתן להכשל או להצליח בכל אחד מהמודלים, מיזם יכול שיהיה מסובסד ויכול שיהיה רווחי, והכל ללא תלות בגורם המנהל – ומכאן שאי חשיבות אמיתית לשאלה.

    לסיום, בכל הכבוד הראוי לאתגרים ההנדסיים הכבירים העומדים בפני חפירת רכבת תחתית, או קלה, או עילית, או מעופפת – לא זו השאלה, לדעתי, במקרה תל אביב. מיזמי תחבורה כבר הוקמו בערים מאתגרות יותר ממנה מבחינה הנדסית. מתוך קרדיט לשם הבלוג, קל יותר להצביע על תמריצים שונים לבעלי עניין שונים, וכיצד ההתנגשות המתמדת ביניהם מונעת התקדמות כלשהי. ולמי שחסרה דוגמא מהזמן האחרון אני מציע לבחון את הרפורמה בתחבורה הציבורית שהושקה בקול ענות חלושה ובזעקות נהי – ולשאול האם המצב השתפר בכהוא זה.

    אהבתי

  4. תמריץ Says:

    אני מסכים בסך הכול עם הניתוח שלך.
    אבל עדיין אני מנסה להגיד שיש בעיה יסודית בכך שמיזם כזה יוקם בידי חברה פרטית בשיטה שבה הדברים עובדים כיום.

    הרי איך הדברים עובדים – יש מכרז, במכרז עולות כל מיני הצעות מחיר. החברה שתזכה כנראה תהיה זו שהצעתה הייתה הנמוכה ביותר. באופן כללי, במיזמים כאלו, של פרויקט תשתית עצום עם השלכות לא ידועות, יש נטייה להמעיט ולא להבין את מלוא ההיקף של העלויות. המכרז בנוי כך שייתן תמריץ להמעיט בעלויות, כי רק מי שממעיט בעלויות הוא בעל סיכוי לזכות. בסופו של דבר מאחורי הכנת הצעת העלות של החברה עומדים בני אדם שרעיון המיזם מלהיב אותם וכנראה אף צפוי לקדמם מקצועית, ואין להם עניין להציע מחיר גבוה שיסכן את האפשרות לזכות במכרז. כך שבסוף תיבחר החברה שהכי המעיטה בחישוב העלויות לגבי פרויקט שהלא נודע בו גדול על הנודע.

    בסופו של דבר התוצאה היא שחברה נקלעת למצב שבו היא צריכה להשלים פרויקט שאין לה שום דרך להרוויח עליו כלכלית, כי המחיר שהציעה מראש אינו ריאלי. הפתרון מבחינתה הוא להתחיל התדיינויות משפטיות אינסופיות עם המדינה, שמעכבות את הליך הבניה. ואז יש שתי אפשרויות – או שהמדינה תיכנע ותוסיף כסף ליזם, וזה נוהג מושחת, כי מהווה אפליה כלפי החברות שהציעו מלכתחילה אומדן עלויות ריאלי יותר במכרז ולכן הפסידו בו. או שהמכרז ייפתח מחדש, וזה יגרום עיכוב עצום. לכן לדעתי יש שני פתרונות – או לעשות את כל הפרויקט ממשלתי מלכתחילה, או לעשות מכרז שבו בכלל לא תהיה התמקחות על המחיר. המחיר ייקבע מראש ויהיה נדיב מאוד. המדינה תקבע את הזוכים במכרז לפי רמת המקצועיות של ההצעה. לפיתרון השני אין לדעתי שום סיכוי פוליטי, כי ייתפס כמתן כסף בחינם לבעלי הון.

    אהבתי

  5. Yoel Frischoff Says:

    מבלי שזה ייחשב לחובתי, אני ממליץ לקרוא, כנקודת פתיחה, את הערכים הבאים:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Build-Operate-Transfer
    ו http://he.wikipedia.org/wiki/בנה-הפעל-העבר
    בויקיפדיה העברית ישנה רשימה של פרוייקטים לדוגמא מסוגים שונים (כולל דוגמא מעניינת מתחום הסלולר, בה התשתית נשארת בבעלות היזם).
    דוגמאות מהעולם כוללות כבישים, מסילות ברזל, שדות תעופה ועוד.
    כל המיזמים נתקלו בקשיים כאלה או אחרים, אם במהלך התכנון, ההקמה, או ההפעלה.
    יחד עם זאת, ניתן לטעמי לקבוע כי לא ניתן לשלול את צורת המימון הזו למיזמי תשתית. לכל היותר ניתן לומר כי עקומת הלמידה תלולה במיוחד בישראל, בשל נסיבות שכולנו מכירים.
    יש להדגיש את הנקודה החשובה שבצורת המימון הזו הנטל מועבר בחלקו ממשלמי המיסים אל משקיעים פרטיים (ובמיוחד ממקורות חוץ). ספק גדול בעיני אם חלק גדול מהמיזמים האלה היה מוקם.
    אגב, חריג מעניין לעניין זה הוא, לטעמי, הסיפור העגום והמוזר של בית הכלא הפרטי – שתחילתו בשערוריה מוסרית וסופו לא ידוע עדיין.

    אהבתי

  6. תמריץ Says:

    כאמור בסך הכול אני מקבל את הערותיך. אני אשתדל לקרוא קצת יותר על ההיסטוריה של שיטת ה-BOT, הצלחותיה וכישלונותיה, ואנסה לחשוב אם אפשר למצוא קווים מנחים למתי זה עובד ולמתי זה נכשל. אם יהיה לי מישהו מעניין להגיד, אחלוק את זה בבלוג.

    אהבתי

  7. הסעת המונים בעולם ללא נהגים | תמריץ Says:

    […] התפרסמו כתבות המתארות את מצבו העגום של הפרויקט. בעבר חשבתי בנאיביות מה שהעברת ניהולו מגוף פרטי לציבורי תוכל…, אבל נראה שהמציאות טופחת על פניי.  לא תהיה בקרוב רכבת […]

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: