מאקו מפרסם כתבה על תופעה בשם פוליאמוריה – החזקת יותר ממערכת יחסים רומנטית אחת.
על פי הכתבה, חלק מהזוגות הפוליאמוריים ממש גרים יחדיו. בכתבה מובא סיפורו של גבר שחי עם שתי נשים, ממש כמו אבותינו המקראיים. מבחינה כלכלית גרידא, זהו רעיון פשוט מצוין. כל גוף כלכלי יודע שככל שהוא מספק שירותים ליותר לקוחות, כך קל לו יותר להתייעל ולהקדיש פחות משאבים לכל לקוח בודד. משק בית שמספק שירותים למספר רב של אנשים בוגרים יתנהל ביעילות כלכלית גדולה בהרבה מזו של משק בית שבו, כמקובל, הבוגרים היחידים הם גבר אחד ואישה אחת (או אצל זוגות חד מיניים – שני גברים\שתי נשים)
בנוסף, החיים הפוליאמוריים מותאמים מאוד לשיטת רישוי הבניה המקובלת בישראל. מקובל בארץ שאחרי שהושלמה בנייתן של דירות גדולות בשטח, נאסר לפצל אותן ליחידות קטנות יותר, והמפצל נקנס בקנסות כבדים. דבר זה מוביל אנשים שרוצים לחסוך בשכר דירה לחיות בדירה אחת גדולה בשותפות עם אנשים שאין להם כל קשר רגשי וחברתי איתם, תופעה מעיקה המובילה לסכסוכים ומורידה את רמת החיים. הפוליאמוריה מציעה אלטרנטיבה מרתקת – אותו חיסכון כלכלי המגיע מחלוקת מרחב המחיה עם אנשים נוספים, אך בלי תחושת הזרות העגומה בין הדיירים.
הפוליאמוריה אפוא חוסכת במשאבים, טובה לאיכות הסביבה ותקטין את הצורך בדירות.
אז האם הפוליאמוריה היא הדבר הגדול הבא? או שמא הקבלנים יעשו הכול לעצור את מתן הלגיטימציה לתופעה, מתוך חשש להתפוצצות בועת הנדל"ן?
גדול
ביחוד ההקשר בין פולימריה לקבלנים
הגיוני יותר אשה אחת עם שני גברים. קל לאשה אחת לבזבז שכר של שני גברים מגבר אחד לכלכל שתי נשים.
מכיוון שנשים פחות פנויות לסקס ומאבדות עניין בגיל מבוגר יותר והבעל מאבד עניין בהן סביר אשה שניה צעירה. אצל הסינים מאד מאד מקובל שכשהאשה מגיעה לגיל 40 הבעל ממשיך את חייו עם אשה אחרת צעירה ב 20 שנה. נשואים עם נשים צעירות ב 20 שנה מקובלים חברתית וגם מבחינת החוק הוא לא רץ אחרי הבעל שיתחזק את האשה הנטושה
בעתיד כשהטכנולוגיה תשתפר וכל אזרח יקבל דירה והכנסה קבועה ולא יחשוש מגרושין ספק אם יהיה מוסד נשואין
אהבתיאהבתי
באמת מקובל כך בסין? ומה קורה לננטשת המסכנה?
אהבתיאהבתי
מדוע מסכנה? יש לה את הילדים, משפחה, היא ממשיכה את חייה, מדוע ששני הצדדים יאלצו לבזבז את חייהם רק כי הם שמרנים וחוששים מחידוש? אתה מדבר על תמריצים, לגבר יש אפשרות לחדש את חייו ולחיות עוד סיבוב מדוע שהוא ישאר מסכן? מי ששמרן נשאר מאחור. כיום לא חיים עד גיל 21 בממוצע כמו בתקופות עבר ולא עד 40 כמו בתקופות לא כל כך רחוקות אלא אפשר להמשיך ואת העשרות שנים אחרונות לחיות בצורה טובה ועשירה למה להשליך לפח? חוץ מזה זה יאפשר הגדלת האוכלוסין במדינות אירופאיות.
אהבתיאהבתי
פרט להבט הכלכלי יש תופעות לוואי חברתיות.
אני מכיר בחורה שכשהיתה בבית ספר האבא שלה הלך לפגישה עם המורה שהסתיימה בזה שהוא עבר לגור עם המורה ועם בעלה והם חיים בעושר ועושר עד היום הזה. הבחורה כמובן יצאה מתוסבכת מהסיפור שונאת גברים.
אהבתיLiked by 1 person
כתבתי את הפוסט בנימה סאטירית אבל מתברר שכתב במגזין הליברלי סלייט לקח את הנושא לגמרי ברצינות:
https://slate.com/human-interest/2018/05/easier-with-three-work-life-and-polyamory.html
אהבתיאהבתי
קצת חסר טעם להתיחס. רוב אלו שהיה עניין לשמוע אותם ולהשמיע להם כבר מזמן המשיכו את חייהם ואבד הסכוי שתוכל להשיג מהקוראים מנדט בבחירות תחת דגל הפולימריה. המאמר שלך הוא כמו לראות במקרה מצבה של מישהו שהכרת.
פולימריה זה עוד צעד בהרס החברתי בתקופה המודרנית. פמניזם, נשואי גיא ולסביות, הפריות לזוגות חד מיניים ותלת מיניים, יש כבר אתרים של נשים שמסבירות כמה עדיף להחזיק כלב כמאהב ומתחלפות.
ללא ספק עדיף להיות מאמין, בפטיסטי אם רוצים קצת שמחה בחיים. בארה"ב יש כבר מגמה של כנסיות של קהילות שאינן מאמינות כלל באלוהים אבל מאמינות שהדרך עדיפה על האופציות האחרות.
נשואים מוצלחים זה הדבר הטוב ביותר שיש, זה מהות החיים. אין סיבה אחרת לחיות
אהבתיאהבתי
היה ויכוח לא מזמן שיצר קרע בישיבה הדתית לאומית עתניאל. אחד הרבנים בישיבה פרסם מאמר שבו כתב שגם אם אינך מאמין בשום דבר, זה לגיטימי להיות דתי מתוך הערכה לכך שהדת מועילה לחברה בעיקר בשל ערכי המשפחה. רב אחר, שמרן ממנו, התפטר במחאה כי המאמר נותן לגיטימציה לאתאיזם במסווה של דתיות.
אהבתיאהבתי
כאן הוויכוח סוקר בבלוג מוצלח גם אם שמאלני מאוד
http://sadnadearaa.blogspot.co.il/2018/03/blog-post_30.html?m=1
אהבתיאהבתי