האם ניתן לפרוע את הגרעון באמצעות יתרות המט"ח?

כמה טוקבקיסטים, ואפילו פרופסור אחד שכתב במעריב, העלו רעיון מעניין – לבנק ישראל הרי יש יתרות מט"ח עצומות. מדוע שלא נפרע איתן את הגרעון? היתרות הרבה יותר גדולות מהגרעון השנתי.

האם זו הצעה טובה? בגדול כן – אבל לא בדיוק.

למה זו לא לגמרי הצעה לעניין: הגרעון של מדינת ישראל הוא בשקלים, מכאן שאין לבנק ישראל שום צורך להשתמש בדולרים כדי לפרוע אותו. גם אם לא היה לו אפילו סנט אחד ביתרה, בנק ישראל עדיין יכול היה בקלות להדפיס כסף, הרבה שטרות עם תמונת הנשיא המנוח בן צבי, ולקנות בו כל אג"ח ממשלתי שיתחשק לממשלה להנפיק, כדי לפרוע בו את גירעונותיה.

למה זו בכל אופן כן הצעה טובה: החשש שיאיר לפיד הביע הוא שבעקבות עליית הגרעון, בעולם יאבדו אמון במדינת ישראל ובכלכלתה. משמעותן של היתרות היא  שאיבוד אמון כזה אינו סביר, כי הרי למדינת ישראל יש בסופו של דבר את הדבר הכי חשוב כדי ליצור אמון: מאני מזומני ובמטבע מוכר בינלאומית.  למען האמת, כדי ליצור את האמון הנדרש, בנק ישראל אפילו לא צריך לממש אגורה מהיתרות שלו, עצם קיום היתרות הוא סיבת האמון, גם מבלי שישתמשו בהן.

מודעות פרסומת

7 תגובות to “האם ניתן לפרוע את הגרעון באמצעות יתרות המט"ח?”

  1. יאיר Says:

    האם זה אפשרי בכלל?
    האם המגבלה היא חוקית-משפטית או שמספיקה החלטה של נגיד?

    ת'כלס. אם אפשר לסגור חוב, למה לא לעשות זאת במקום ליצור ריביות נוספות שהן מצטברות ועולות הרבה כסף בעתיד?
    היתרות לא רק שיותר גדולות מהגרעון, הן כרבע מהחוב הכולל של מדינת ישראל.
    אז למה לא להשתמש בהם?
    ניתן לשלם רק את החוב החיצוני ובכך לא להזיז ולהשפיע יותר מדי על האג"ח המקומי.
    אם המטרה היא אמון ביתרות המט"ח, אפשר להמשיך ולקנות דולרים – דבר שלא בהכרח ישנה את שער החליפין, כפי שקרה עד כה. מנגד, קניית דולרים מגדילה את כמות השקלים במשק ויוצרת תהליך אינפלציוני.

    סתם אג"ח הוא העברת כסף מכיס לכיס בלי ליצור שום ערך. כי הרי אני נותן את הכסף למדינה בשביל שהיא תגבה ממני מיסים להחזיר לי בחזרה את הקרן והריבית. מדובר בעיוות חברתי כי זאת העברת כסף מהרוב לבעלי האג"ח. זה נראה לי הוגן עבור מטרות לטווח ארוך כמו פנסיה לעת זקנה, אבל לא הוגן למימון השוטף.

    המדיניות הכלכלית של המדינה צריכה לשאוף לאג"ח מקומי ככל שניתן – למדינה יש שליטה על המטבע שלנו ואין לנו שליטה על שער החליפין – מה שיוצר יציבות גדולה יותר. לטווח רחוק – להגיע למצב של שוק חוב הכולל שני אג"חים – אג"ח לא סחיר (שמשמש את הפנסיות) ולאג"ח המגובה בנכסים כלומר כזה שמונפק רק כנגד תשואה עתידית. אג"ח כללי הוא בור בלי תחתית.

    נ.ב.
    מי הפרופסור המדובר?

    אהבתי

  2. תמריץ Says:

    נגיד בנק ישראל קונה היום מניות בחו"ל, ממש מניות – כמו אפל, פייזר, אמזון וכו'. תיק המניות של בנק ישראל הוא בערך 4-5 מיליארד דולר. לפיכך ברור שאין לנגיד שום בעיה להורות לקנות אג"ח של המדינה בחו"ל, ולהחזיק אותו כחלק מהיתרות. השאלה היא למה שירצה לעשות את זה – החלק של האג"ח המט"חי הוא קטן, ויש חשיבות לכך שקצת אג"ח ישראלי ייסחר בחו"ל בשוק החופשי, כי הריבית שבה הוא נסחר מהווה אינדיקציה מעניינת להשקפת השווקים על ישראל, ומשתמשים בה לתמחורים שונים.

    עם זאת, בעיקרון אתה צודק. לישראל אין רצון להיות חייבת במטבע לא שלה. לכן החלק של החוב במט"ח הוא, למיטב זיכרוני, ממש נמוך. אולי פחות מ-10% מהחוב.

    ההסתכלות שלך על הריביות כסוג של אסון היא כמו יאיר לפיד, אבל אני לא מסכים עם זה ולדעתי זו הסתכלות שנעוצה בתפיסת משק של מדינה כמו משק בית שעבורו ריביות הן אכן אסון. אבל יש הבדל – מדינה, בניגוד למשק בית, לוקחת אחריות גם על מי שלוקח ממנה את הריבית. הריביות על האג"ח, שכמעט כולן הן שקליות, הן כלי שמאפשר לציבור הישראלי לחסוך בצורה סולידית. הן לא מגיעות לחוצנים בחלל, אלא אליך ואל השכן מלמטה, ואתם מצידכם משתמשים בהן כדי לצרוך ולשלם מס. הריביות הן לא דבר רע, אלא דבר טוב, כשהוא במידה. יש לשים לב שריביות נמוכות מדי הופכות גם לריביות משכנתא נמוכות מדי וכתוצאה מכך יוצרות בועת נדל"ן.

    יש חשיבות לכך שהמדינה מאפשרת לציבור לקנות אג"ח וכך לממן אותה ולא מנפיקה את הכסף יש מאין, מאחר שהדבר נותן כלי שליטה חזק באינפלציה. בזמן של אינפלציה גבוהה הריביות עולות ומפתים את הציבור לשים כסף באג"חים, ואילו בזמן של אינפלציה נמוכה מדי הריביות יורדות וכך מאיצים בציבור להשתמש בכסף לצריכה. גם אם תיאורטית אפשר היה לחשוב על דרכים אחרות לשלוט בזרימת הכסף במשק (למשל מע"מ מאוד גמיש ותנודתי), אני לא רואה סיבה מיוחדת לשנות דבר שכל כך מושרש בשיטה הפיננסית שלנו. מבחינת העיוות החברתי – בריביות האפסיות הנוכחיות קשה לראות בריבית על האג"ח מתנה גדולה לבעליו.

    הפרופסור הוא אהרון צינר ממכללת נתניה. אתה יכול להסתכל במעריב אתמול במדור הדעות. הגיליון נמצא באתר NRG.

    עוד הערה לגבי דבריך שקניית דולרים מגדילה את כמות השקלים, הדבר למיטב ידיעתי אינו נכון, שכן בנק ישראל אינו מדפיס שקלים כדי לקנות דולרים, אלא מנפיק חוב לשם כך. כלומר הוא סופג מהשוק את השקלים שאיתם הוא קונה דולרים.

    אהבתי

  3. יאיר Says:

    1. זה שבנק ישראל קונה אג"ח בחו"ל לא מקטין את מצבת החוב של מדינת ישראל. פשוט תשלום הריבית ילך לבנק ישראל במקום למישהו אחר. בהתבסס על ההיסטוריה, הכסף הזה גם אף-פעם לא יחזור למדינה אפילו שחוקית רווחי הבנק עוברים למדינה. אז מה הועילו חכמים בתקנתם? קניית אג"ח בצורה שאתה מתאר היא מוניטריזציה של החוב, כפי שהפד מבצע בארה"ב, וכפי שבנק ישראל ביצע ב-2008. השאלה שלי היא אחרת: האם ניתן להחזיר את החוב המט"חי בעזרת הדולרים ולהוריד את החוב הזה מהמאזן. זאת השאלה. בנוסף, 10% זה לא קצת, מה גם שניתן (לא במיידי) להחליף חוב שקלי בחוב מט"חי ולשם כך קיימת יחידה שמתמחה בנושא במשרד האוצר.

    2. ההסתכלות שלי על חוב (וריביות) היא לא כעל אסון אלא כעל מכשיר שצריך להשתמש בו רק לשם מטרות מוגדרות ולא לשם שוטף. אז נכון שמדינה זה לא משק בית ולכן השימושים שלה בחוב צריכים להיות רחבים יותר מאשר למשכנתא, אבל שימוש בחוב למימון השוטף הוא אווילי. זה כמו שמשק בית מממן את הקניה השבועית שלו ברמי לוי ב- 24 תשלומים נושאי חוב דרך כרטיס אשראי. האם בשבוע הבא משק הבית לא יקנה ברמי לוי? ודומה לכך במדינה: אם יש פרויקט חד-פעמי כמו קליטת עלייה, מלחמה, כביש 6 וכדומה – אז הגיוני לממן זאת בעזרת חוב. אבל מימון שוטף בעזרת חוב מוביל לעוד ועוד חוב בגלל ריבית מצטברת והקושי לשרת את החוב גובר וגובר.

    3. למיטב הבנתי, הריביות שמפתות את הציבור לחסוך את הכסף בעיתות של אינפלציה זה ריבית בנק ישראל ולא ריבית האג"חים של מדינת ישראל.

    4. לגבי כלים לחיסכון: חיסכון לעת זקנה – אג"ח מיועד, חיסכון לקניית דירה – כבר הועלתה ההצעה שהמדינה תנפיק אג"ח שצמוד למחירי הדיור (ובכך יהיה לה גם תמריץ למנוע עליית מחירים). שאר החיסכון – השוק הפרטי צריך למצוא את הפתרון לכך (תחת רגולציה של המדינה), ומי שלא רוצה בפתרון זה יסתפק בפק"מ מבוסס ריבית בנק ישראל.
    כי אם רצונך בחיסכון סולידי חוזרת השאלה: מה פתרון יש בכלי חיסכון סולידי לציבור אם כשהחיסכון נפתח הוא ישאב לתשלום מיסים גבוהים למימון ריביות האג"ח?

    זה לא שצריך אפס חוב. זה שצריך חוב קטן בהרבה ממה שיש היום (ואני לא מסכים לגזירות הכלכליות של לפיד. הם לא במקום, בטח לא בתקופה הנוכחית, וסגירת החוב של מדינת ישראל צריכה להגיע בצורה חכמה יותר).

    4. נכון שבנק ישראל מנפיק מק"מ לספיגת השקלים שהוא יוצר בשביל לקנות מט"ח. אבל המק"מים הללו נושאי ריבית (כי הם נמכרים במחיר נמוך מפדיונם ….).

    אהבתי

  4. תמריץ Says:

    אתייחס לשתי הנקודות העיקריות:
    1)ממה שאני מבין, אתה שואל בעצם למה ישראל צריכה בכלל להחזיק חוב במט"ח. אולי נפרע אותו וזהו. אין לי תשובה ברורה בשבילך, אבל מי שעוסק בכך במשרד האוצר טוען שמדובר ב"שמירת ערוצי מימון פתוחים"
    ראה בראיון פה – http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000691070

    בנק ישראל יכול תיאורטית לקנות אג"ח ולא סתם לשמור אותן במאזן, אלא לבטלן. הרעיון נידון בבריטניה. שם אחוז גדול מהאג"ח ממוחזק בידי הבנק המרכזי.
    http://www.theweek.co.uk/politics/uk-recession/47387/if-osborne-wants-growth-he-should-ask-bofe-drop-government-debt
    אני לא יודע מה המצב בבריטניה, אבל בישראל קרוב לוודאי שהדבר הוא לא חוקי כי הוא מהווה מימון של הוצאות הממשלה בידי הבנק המרכזי, דבר שנאסר ב-1985. אבל חוקים אפשר לשנות בקלות רבה. לא מדובר בחוק יסוד. מבחינה עקרונית, אין סיבה שלא לעשות כן. זה יהיה סיגנל לשווקים שישראל פחות היסטרית לגבי עצמאות הבנק המרכזי ולגבי שליטה בפזרנות של פוליטיקאים. בניגוד להגזמות הפרועות בנושא, אני לא חושב שסיגנל כזה הוא הרה אסון בתקופה העולמית הנוכחית, שבה יש יותר לחצים דפלציוניים מאינפלציוניים.

    2) השאלה היא מה האלטרנטיבה לחוב? מצב שבו המדינה אינה בגרעון, או בגרעון קטן מאוד? הבעיה היא שבמצב כזה, יש שתי אפשרויות – או שכמות הכסף תישאר אותו דבר ולא תהיה צמיחה, וזה בוודאי רע. או שתהיה צמיחה, והגידול בכמות הכסף יבוא על ידי תוספת חובות של הסקטור הפרטי. נראה לי שמוטב שהמדינה תהיה שקועה בחובות (שלעולם לא יהוו עליה איום אמיתי, כי היא הרי הריבונית בבנק ישראל ולפיכך היא מנפיקת המטבע עצמו ויכולה להדפיסו כמה שבא לה), מאשר שהסקטור הפרטי יהיה שקוע בחובות, מה שכמעט בוודאות יוביל למשבר חובות במוקדם או במאוחר.
    הנקודה הזו מוסברת היטב כאן:

    http://www.forbes.com/sites/johntharvey/2012/07/18/why-you-should-love-government-deficits/

    אהבתי

  5. תמריץ Says:

    חוץ מזה באופן כללי תודה על התגובות שמלמדות על בקיאותך בנושא, ומאתגרות את חשיבתי.

    אהבתי

  6. יאיר Says:

    1. צריך לשמור על ערוץ מימון במט"ח אבל לנצל אותו בשביל להפחית את החוב הכולל. אני מקווה שיש מאן דהו בממשלה שחושב על האופציה להשתמש ביתרות המט"ח להפחתת החוב. זה יעשה טוב למדינה ולציבור.

    2. האלטרנטיבה לחוב זה יצירת כסף בשיטות שונות. ראה רפורמת שיקגו של קרן המטבע ליצירת כסף שלא מבוסס על חוב.

    אהבתי

  7. תמריץ Says:

    2) אם אתה חותר למה שקורא לו הבלוג שמטיף נגד כלכלת החוב, אין לי התנגדות עקרונית, אבל זו נראית לי שיטה רדיקלית, מהפכנית ולמען האמת חסרת סיכוי פוליטי, להשיג מה שניתן להשיג כבר בשיטה הקיימת, אם ישתמשו בה נכון.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: