שטרסלר לא מבין שום דבר בכלכלה, וזה כבר מביך

דברי נחמיה שטרסלר:

http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.1969413

למי שלא מנוי דיגיטלי של הארץ, נספר שהוא כותב שאם לא יקצצו כעת בתקציב ויעלו מיסים, הריביות יעלו ונגיע למצב של ספרד ויוון.

האם ידוע לשטרסלר שהבעיה של המשק כיום אינה ריביות גבוהות מדי אלא ריביות נמוכות מדי?

האם ידוע לשטרסלר שבשש השנים האחרונות, כל מדינה שקיצצה והעלתה מיסים, העמיקה את המיתון והרסה את המשק, ואילו כל מדינה שהדפיסה כסף ונקטה מדיניות מרחיבה, הצליחה להתאושש ולהגיע לצמיחה?   יוון וספרד ממש לא רלוונטיות כי הן משתמשות במטבע שאין להן שליטה עליו, אבל אפילו הן היו במצב טוב בהרבה אם היו נוקטות מדיניות מרחיבה. במקרה זה הגרמנים היו בועטים אותן מחוץ לגוש האירו, ואחרי תקופת התאקלמות, המדינות האלו היו משגשגות עם מטבע משלהן.

שטרסלר אינו מבין שום דבר בכלכלה, ובכך הוא דומה לשנואת נפשו שלי יחימוביץ. קפיטליזם נבער וסוציאליזם נבער מביאים לאותה שורה תחתונה – הרס הכלכלה.

מודעות פרסומת

6 תגובות על ״שטרסלר לא מבין שום דבר בכלכלה, וזה כבר מביך״

  1. תוכל לומר מי הן המדינות שקיצצו ומי הן אלו שהרחיבו ומה הן הראיות להתדרדרות או צמיחה?

    אהבתי

  2. הי גיל,
    מדיניות כלכלית מצמצמת היא בעלת ערך במקרה אחד – כשהיא מביאה להקטנת הריבית והאינפלציה במשק. המקרה הזה היה בעבר המקרה השכיח, ולכן בעבר מדיניות מצמצמת הצליחה לא רע. זו הסיבה שהרפורמות של נתניהו ב-2003 היו ברכה גדולה ושהמדיניות התאצ'ריסטית הייתה מוצלחת. שלא לדבר על מה שקרה פה בשנות השמונים. אבל עכשיו אנחנו בסביבת ריבית קרובה לאפס ובסביבת אינפלציה נמוכה מאוד, ולכן מדיניות כלכלית מצמצמת לא תביא שום תועלת.
    היפנים עכשיו מצויים בחובות של 200% תמ"ג, והם התחילו לאחרונה לנקוט במדיניות מרחיבה, ושווקי המניות שם גואים בצורה מדהימה. ארה"ב יוצאת מהמשבר הפיננסי, בעקבות המדיניות המרחיבה של ברננקי, והתנגדותו של אובמה לקיצוצים נרחבים, ואחוז האבטלה שם מתחיל לרדת. לעומת זאת, בריטניה מתקשה להתאושש מהמיתון הכפול, ואילו מדינות דרום אירופה מצויות בשפל הדומה לשפל נורא של שנות השלושים, שפל שמביא לעליית מפלגה נאצית, כי הצפון אירופאים כפו עליהן קיצוצים.

    אהבתי

  3. תודה רבה על התשובה. לצערי, היא לא ענתה על שאלתי. אני שאלתי 1. מי הן המדינות שהרחיבו (אתה יכול להתייחס רק למשבר הנוכחי) ומי אלו שקיצצו, ו-2. מה הן הראיות להתדרדרות או צמיחה בכל אחד מהמקרים. אתה טוען טענה מאוד כללית, ונראה שאינך מספק כל ראיה לדבריך.

    כוונתי ב-1 היא לכל המדינות. אתה יכול להצטמצם לחברות ה-OECD למשל. אני בכוונה שואל על כלל המדינות משום שלכולנו יש נטייה ברורה "לברור דובדבנים" ואני מנסה בכוונה להימנע מכך. כיוון שאתה טוען טענה כה כללית, אני מניח שבדקת את כל המדינות אחת לאחת לפני שטענת את מה שטענת לעיל.

    כוונתי ב-2 היא לראיות שעליהן אתה מבסס את טענתך להתאוששות או העמקת המשבר בכל אחד ואחד מהמקרים ב-1. לדוגמה, מדוע אתה טוען שארה"ב יוצאת מהמשבר? לפי אילו פרמטרים?

    ושוב תודה.

    אהבתי

  4. הבאתי לך דוגמה מארה"ב ויפן לעומת בריטניה ומדינות דרום אירופה. במקרה של יפן, תוכנית ההרחבה שלה רק בתחילתה ולכן האינדיקציה כרגע היא ציפיות השווקים. במקרה של ארה"ב, בנוסף לאינדיקטור של שווקי המניות ורווחי החברות, גרף האבטלה מספר את הכול
    http://www.tradingeconomics.com/united-states/unemployment-rate

    לעומת זאת, על מה שקורה בדרום אירופה מיותר להרחיב מילים. בריטניה היא מקרה גבולי כי למרות שהממשלה קיצצה, הבנק המרכזי שם כן עשה מאמצים ניכרים. אני מאמין שהנגיד הבא מרק קרני יצליח להוציא אותם מהבוץ, כי הוא נראה לי נחוש לעשות הרחבה מוניטרית קיצונית אם תידרש.

    אנחנו יודעים שאפשר לצאת גם ממשבר קטסטרופלי די מהר כשלא נוקטים מדיניות מצמצמת – עיין ערך איסלנד
    http://www.tradingeconomics.com/iceland/unemployment-rate

    יהיה זה יומרני להגיד שבדקתי את כל המדינות, אבל אני מכיר בהחלט את הסיפורים של אירלנד, איסלנד, לטביה, יוון, קפריסין, וכל הכוכבות הרגילות של דיונים מסוג זה, שהתנהלו באינספור בלוגי כלכלה ברחבי הרשת.

    אהבתי

  5. האמת שהדוגמה הטובה ביותר לכישלון של הצנע ולהצלחה של מדיניות מרחיבה הוא מה שקרה בארגנטינה ב-2002 ובמדינות מזרח אסיה בסוף המאה הקודמת. כל עוד הן שמרו על מדיניות מצמצמת, כפי שכפתה עליהן קרן המטבע, הן היו בקטסטרופה, ברגע שנפטרו מההצמדה למטבע הזר, והדבר איפשר להן להרחיב את החגורה – המשבר הלך לקראת פיתרון. דבר דומה קרה בשנות השלושים, כאשר מדינות שיצאו מבסיס הזהב הצליחו לצאת מהשפל.

    אהבתי

  6. ראה מה שכתבתי בשתי תגובותיי. אני חושב שהקשר בין מדיניות מצמצמת, פיסקלית ומוניטרית, לבין שפל כלכלי, הוא אחד הקשרים הברורים ביותר שניתן למצוא במדע כמו כלכלה, שמטבעו אינו מדע מדויק.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s