במשבר של חובות, כמו המשבר העולמי שאנו מצויים בו, השיטה של הבנקים המרכזיים היא לנסות לעודד את המשק באמצעות הורדת ריבית. הורדת הריבית אמורה לעודד אנשים להתמנף, אבל השאלה אם הפיתרון למשבר חובות הוא עוד מינוף.
אני מציע שיטה אחרת – הבנק המרכזי יקבע שהריבית המינימלית תעמוד על 4%-3%. הריבית לא תרד בשום פנים מתחת לסף זה. אם הבנק המרכזי מגיע למסקנה שצריך להמריץ את המשק יותר מזה, הוא יחלק דיבידנד שווה לכל אזרח. כל אזרח יוכל למלא טופס בבנק שלו ולקבל כסף לחשבון. המדינה תוכל למסות את הדיבידנד כהכנסה רגילה או כרווח הון, וכך לקחת חלק מהשלל גם אליה ולהקל את חובותיה (מיסוי יוכל גם להפוך את הדיבידנד לפרוגרסיבי. העניים יקבלו יותר. אם כי הייתי מעדיף מיסוי אחיד לעשיר ולעני, או מוטב, גם לעשיר וגם לעני – היעדר מיסוי בכלל).
כמובן, הבנק המרכזי יפעל בזהירות, כפי שהוא פועל בזהירות לגבי הורדת שער הריבית, ויתן דיבידנדים בסכומים סבירים וצנועים בהדרגתיות, כדי לא ליצור אינפלציה.
מוזר לי שרעיון כל כך פשוט כמעט שלא מועלה, ואף אחד לא מדבר על האופציה הזו, שעדיפה בהרבה על השיטה הנוכחית.
רעיון יפה ויצירתי
מחוץ לקופסה מידי בשביל ברננקי וחבריו
אהבתיאהבתי
אי אפשר כבר למצוא את הכתבה צק לכל אזרח.
הרעיון שלך הוא שמענק כספי יאפשר קניה של מוצרים שממילא זולים כי אין ביקוש מחוסר כסף והמעגל הזה יחזור בצורה של הכנסה מתעסוקה שתווצר ורווחי היצרנים.
. האם זה לבד צריך להספיק? מה יקרה אם כל הכספים האלו ילכו לבורסה או לאג"ח או לקניית נכסים?
אהבתיאהבתי
אורי, ריבית מנפחת ישירות את הבורסה. ההצעה שלי תבוא במקום הורדות ריבית.
אהבתיאהבתי