לא רק שבג"ץ דחה את עתירת משקיעי הגז כנגד חוק ששינסקי, הוא גם חייב אותם לשלם 250 אלף ש"ח.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000774363
ממש לא מפתיע. מבחינה חוקית לדעתי טיעונם של משקיעי הגז היה חזק מאוד, העלו את המיסוי רטרואקטיבית על סקטור אחד, בעקבות השקעות שנעשו באותו סקטור תחת הנחות מיסוי אחרות. אבל זה לא שבג"ץ ממש התעניין בשיקולים המשפטיים. האליטה הישראלית, כדרכם של רוב היהודים האשכנזים בכל מקום, לגמרי מכורה לאג'נדת השוויון. שיקולים של חופש קניין וחירות כלכלית הרבה פחות מטרידים אותה. בג"ץ הוא בשר מבשרה של האליטה הישראלית.
אני חייב להודות שבמבחן התוצאה – כנראה שהתוצאה אחרי חוק ששינסקי יותר נכונה. עדיף שכלל הציבור יתחלק בכסף מאשר מיעוט קטן של משקיעים שהימרו נכון. אבל האם זה לא בדיוק תפקידו של בית המשפט העליון – למנוע את רמיסת המיעוט בשל האינטרסים של הרוב?
תמריץ 
מתברר שטעיתי לחלוטין. חשבתי שזה היה הפשע המושלם – לקחו ממשקיעי הגז את כספם, אבל מבלי לחולל השלכות תמריציות ומשקיות רעות.
אבל דווקא איתן אבריאל בעל הנטייה הסוציאליסטית מודה היום בדה מרקר:
"שר האנרגיה אמנם התכוון לטוב כשהוציא לדרך את ועדת ששינסקי (כשכיהן כשר האוצר) אבל בדרך הוא גרם לגז הישראלי להיהפך ליקר בעבור הצרכנים, בשל המס שהמדינה הטילה עליו. זה יפה לחשוב שחלק משמעותי מהתמורה ממכירת גז "חוזר לציבור", אבל עם מחירי גז כה גבוהים לצרכנים לא משתלם לעבור לגז — לפחות במחירי האנרגיה הנוכחיים. לדגש ששם שטייניץ על קבלת הכנסות מהפקת הגז הצטרפה הטעות הבסיסית של חוסר ההבנה מהי המשמעות של פיתוח משק הגז. שטייניץ ואנשי משרד האנרגיה ראו לנגד עיניהם רק את פיתוח שדות הגז, והזניחו לחלוטין את פיתוח השימוש המקומי. יש המכנים בממשלה את רשות הגז בשם "רשות האי־שימוש בגז" בגלל התנגדויותיה, שמנעו עד כה מרוב המפעלים לעבור לשימוש נקי בגז. גם כל מי שלקח חלק בעיצוב מתווה הגז אשם: הם לא יצרו תחרות, הם לא יצרו מנגנון לפיקוח מחירים, ולכן הגז הישראלי יקר מדי לשימוש. מי שהיו צריכים לקבל "ודאות רגולטורית" הם היחידים שמתווה הגז אינו יוצר בעבורם שום יציבות: צרכני הגז, מבעלי מפעלים, שחוששים כיום לבצע הסבות, לחברות התחבורה, שלנגד עיניהן חוסר ודאות — הן בלוגיסטיקה של פריסת תשתית חלוקה ותחנות תדלוק גז והן במחירו לצורכי תחבורה.
כיום כולם כבר מבינים את זה. במשרדי האנרגיה, ראש הממשלה, האוצר והגנת הסביבה כבר מבינים שירידת המחירים בעולם טרפה את הקלפים ואת הנחות העבודה שעליהן התבססו כשניהלו את המשא ומתן למתווה. אפילו בנק ישראל מודה בזה. מעניין מתי שר הבריאות יעקב ליצמן ומשרדו יבינו גם הם כי טורפד המעבר של ישראל לגז, שיכול לחסוך לנו מיליארדים רבים בהוצאות הבריאות העתידיות."
http://www.themarker.com/dynamo/1.2823473
אהבתיאהבתי
שוב אתה מדייק ומדויק. מי דוחף לכיוון טרפוד המעבר של ישראל להתבססות על אסדות הגז? מאיזה כיוון זה מגיע באמת? אנחנו רואים את זה כבר כעשור.
אהבתיאהבתי